יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' משיב בפוסט ארוך על השאלה, שחזרה בחודש האחרון, ובעיקר לאחר פרסום דבריו של הרב צבי ישראל טאו, שהאשים אותו בהקמת ממשלת בנט לפיד.

הרב טאו אמר במסגרת שיעור:

"כבר אמר החכם מכל אדם: 'אל תהי צדיק הרבה'. ראו איך חסידותו היתרה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' מונעת הקמת ממשלה אשר בה ישראל-בפנים וערבים בחוץ-נמנעים, ומביאה עלינו חלילה ממשלה עם ערבים-בפנים והיהדות-בחוץ״.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

סמוטריץ' פותח הכל על ממשלת בנט לפיד באולפן סרוגים

סמוטריץ' הנחות יסוד עובדתיות שגויות

האם בדיעבד עדיף היה להקים ממשלת ימין שתישען על רע"מ, במקום ממשלת השמאל שקמה וממילא נשענת עליהם:

אני נשאל רבות בימים האחרונים, גם מאנשים שתמכו עקרונית בהתנגדות שלנו להקמת ממשלה שנשענת על תומכי טרור אנטי ציוניים, האם בדיעבד לא עדיף היה להקים "ממשלת ימין" שתישען על הימנעות של רע"מ מאשר ממשלת שמאל שנשענת עליהם. הם הרי ממילא בפנים, הנזק החמור נגרם והתקדים המסוכן נקבע, אז מדוע אם כבר משלמים את כל המחיר הזה לא לקבל לפחות ממשלת ימין ולא את ממשלת השמאל המסוכנת שקיבלנו בסוף. זו בהחלט שאלה חשובה שעמדה לנגד עינינו לכל אורך הדרך ודורשת מענה מפורט. אנסה לעשות זאת בפוסט הזה.

השאלה הזו נשענת על הנחות יסוד עובדתיות שגויות, ולהבנתי גם משקפת מבט קצר טווח של כאן ועכשיו ומתעלמת מההשלכות והנזקים ארוכי הטווח שהיו נגרמים לו חלילה הינו עושים זאת. האחריות הלאומית מחייבת לפעמים לשלם מחיר בטוח המיידי כדי למנוע נזקים גדולים יותר בהמשך.

מדובר בסוגיה מורכבת שיש לה צדדים רבים ולכן ההסבר הזה יהיה ארוך. אבל מי שרוצה באמת להבין יצטרך להשקיע ולקרוא…

1.קודם כל צריך להבין שאין באמת הבדל בין הימנעות לתמיכה. זה סוג של ישראבלוף. מרגע שהממשלה תלויה לשם קיומה בתומכי טרור היא נשענת עליהם, חייבת אותם בכל רגע נתון, ונתונה לסחיטתם באופן קבוע על חשבון האינטרסים החשובים של המדינה. זה כמו שולחן שיש לו ארבע רגליים ואם נוטלים ממנו רגל אחת הוא מתנדנד ונופל.

בשיטה הדמוקרטית שלנו ממשלה לא יכולה לתפקד לאורך זמן בלי שיש לה 61 אצבעות. היא לא יכולה להעביר תקציב, וכך גם לא חקיקה חשובה אחרת.

בנוסף, בכל הנזקים ארוכי הטווח שמחוללת הפיכתם של תומכי הטרור לשותף לגיטימי, ושעליהם עמדתי בהרחבה רבה בעבר, אין הבדל בין הימנעות כביכול לתמיכה אקטיבית. הלגיטימציה היא אותה לגיטימציה וההשלכות אותן השלכות. מדובר בסמנטיקה בלבד.

הטענה לפיה קצת אחר כך גדעון סער או מי מאנשיו היו מצטרפים ומייתרים את ההישענות על רע"מ משוללת יסוד. סער היה נשאר באופוזיציה, תוקף את הימין (בצדק!) על מכירת ערכיו לתומכי טרור לשם שרידות אישית, וממתין לנפילה המהירה של הממשלה הבלתי אפשרית הזו שלא היתה מאריכה ימים. הדרך היחידה לצירופו של סער לממשלת ימין על מלא היתה בכדי להימנע מבחירות שבהן הוא עשוי היה שלא לעבור את אחוז החסימה. בברירה בין אופוזיציה לישיבה תחת נתניהו סער ושותפיו היו בוחרים בחלופה הראשונה. רק אל מול חלופה של בחירות עמדתם היתה משתנה.

נוצר קונצנזוס ללא מתנגדים

2. יש הבדל גדול מאוד בין אם הימין עושה את הטעות הזו ומלבין את תומכי הטרור לבין אם השמאל עושה זאת. כשהשמאל עושה זאת הימין מבהיר שמבחינתו זו חציית קו שחור לא לגיטימית. נעשה הכל בעזרת השם מן האופוזיציה כדי לחשוף ולהסביר את הנזקים והמחירים הקשים שההישענות הזו גורמים, להפיל את הממשלה הרעה הזו כמה שיותר מהר, ולהבהיר לציבור שמדובר היה בתאונה קשה והרסנית אבל חד פעמית שאסור לחזור עליה.

אם חלילה הימין היה עושה את הטעות הזו היה נוצר קונצנזוס ללא מתנגדים שמכשיר את מי ששוללים את עצם קיומנו כמדינה יהודית, לא היה מי שמתנגד לך ומצביע על המחירים, והמציאות המסוכנת הזו היתה מתקבעת עשרות שנים קדימה ומאיימת על יהדותה של המדינה.

עבאס, שהוא איש חכם מאוד, הבין את זה מצוין והסביר באופן הזה את העדפתו הראשונה ללכת עם הימין. הוא הרי לא ז'בוטינסקי דגול ולא מזדהה עם מרבית ערכי הימין. העדפתו את הימין נועדה ללכוד שתי ציפורים במכה אחת ולשבור כליל את המוסכמה לפיה ממשלה במדינה יהודית לא נשענת על תומכי טרור ולא מעניקה להם לגיטימציה.

בהתנגדות שלנו מנענו את הנזק הזה והשארנו פתח לתיקון ולהחזרת הגלגל לאחור. נצטרך לעבוד קשה כדי לקבע את תודעת הקו השחור הזה. הנזק שממשלת השמאל עשתה בלגיטימציה שהיא העניקה לרע"מ גדול מאוד, אבל בעזרת השם ובעבודה קשה נוכל למנוע ממנו מלהיות בלתי הפיך.

מנסור עבאס עשה 'מכרז' בין הימין לשמאל

3.הכוח הגדול ויכולת הסחיטה של רע"מ, בהווה ועוד יותר מכך בעתיד, נשענים על יכולת מיקוח בין שני צדדים. אם רע"מ היתה חלילה לגיטימית גם בימין וגם בשמאל מכאן והלאה היא היתה מבצעת מכרז פומבי ומצטרפת לכל המרבה במחיר. מחיר קשה וכואב לאינטרסים של מדינת ישראל. העובדה שאין להם שתי אפשרויות מורידה מאוד את המחיר שלהם וממילא את הנזקים שנגרמים למדינת ישראל.

האם אין נזקים אחרים גדולים שעלולים להיגרם חלילה על ידי הממשלה הנוכחית? בהחלט יש. ועוד איך. אבל הלבנת תומכי הטרור האנטי ציוניים היא אירוע תקדימי שעלול ללוות אותנו עשרות שנים קדימה ולשנות מקצה לקצה את אופיה וזהותה היהודית של המדינה. ואת זה האחריות מחייבת למנוע.

4. הטענה שכביכול המחיר שהימין היה נדרש לשלם לרע"מ היה נמוך יותר מזה שהשמאל שילם להם שגויה עובדתית. עבאס התנהל כמי שמבצע "מכרז" בין הצדדים ובכל מקרה היה מקבל את ההחלטה שהיתה טובה לו ומקדמת את האינטרסים הלאומיים של ערביי ישראל. הוא אכן היה שוקל במסגרת השיקולים את הרווח שבקבלת לגיטימציה מימין ולא רק משמאל, את היריבות שלו עם הרשימה המשותפת והרצון שלו להתחזק ברחוב הערבי על חשבונה (מהלך מסוכן כשלעצמו. חיזוק התנועה האיסלמית בקרב ערביי ישראל היא מהלך מסוכן מאוד לטווח הארוך), את התמורות המידיות שהוא היה מקבל במדיניות ובתקציבים, ועוד. אבל כלל השיקולים היו באינטרס שלו, ובהינתן שהאינטרס שלו סותר את שלנו וממש לא נועד ולא מקביל לשיקולים של טובת המדינה היהודית, ההחלטה הסופית שהוא היה מקבל הייתה זו שממקסמת את ההישגים שלו וממילא פוגעת באינטרסים שלנו.

הטיעון הזה נשען כמובן על הנחת היסוד שלנו – שגובשה לאחר חקירה ולמידה מעמיקים של התנועה האיסלמית, שרשיה, ההיסטוריה ושיטות העבודה שלה – ולפיה מתחת לעור הכבש של עבאס מסתתר זאב שמבקש לקדם את האינטרסים הלאומיים של ערביי ישראל במאבקם נגד זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. מתק השפתיים והכסות האזרחית הם הונאה אחת גדולה שמתבצעת רק בעברית ולאוזני יהודים שמתעלמים במודע מהאמת ומהמניע והתוצאות הלאומיות המסוכנות שאליהן הוא והתנועה האסלמית כולה חותרים אליהן.

5.עובדתית, הסכמה שלנו לשבת עם רע"מ לא היתה מביאה להקמת ממשלת ימין. היא רק היתה מקילה על בנט להקים ממשלת שמאל שנשענת על תומכי טרור, כפי שהוא עשה בפועל, ולהיתלות בלגיטימציה שלנו כדי למתן את הביקורת הציבורית על כך. בנט תכנן מראש ועוד לפני הבחירות את החבירה לשמאל כדי להפיל את נתניהו ולהפוך לראש ממשלה בכל מחיר והיה מוצא את כל התירוצים שבעולם לא להגיע להסכמות עם נתניהו ולחבור לשמאל. הכרתי את תכניותיו לפני הבחירות ועל הרקע הזה נפרדו דרכינו. התנהלותו לכל אורך מערכת הבחירות ובחודשיים שלאחריהן היתה מעשה רמיה והונאה אחד גדול. הוא היה מסוכם עם לפיד וסער עוד לפני הבחירות ולא היה נכנס לממשלת ימין תחת נתניהו.

6.הציפייה מאיתנו לוותר על ההתנגדות העקרונית והערכית להישענות על תומכי טרור אנטי ציוניים רק כי מישהו אחר, מופקר וחסר אחריות, ממילא יעשה את זה היא דרישה שגויה מהותית והיענות לה היתה מייצרת תרבות פוליטית הרסנית שבה אין אידיאולוגיה ואין קווים אדומים. זה כמו לשאול מישהו שעובר ליד בנק שנשדד למה הוא היה פראייר ולא שדד אותו רגע אחד קודם… חז"ל לימדו אותנו ש"פורץ גדר יישכנו נחש". אם כשמישהו פורץ גדר כולם יבואו אחריו ויכנסו דרך הפרצה שהוא יצר לא יהיו יותר גדרות. הקמת הממשלה הנוכחית כרוכה בהרבה מאוד חטאים. החמור והבלתי נסלח שבהם הוא ללא כל ספק ההישענות התקדימית על תומכי הטרור והתשלום הבלתי נסבל שהועבר להם בתמורה. מול זה האחריות מחייבת אותנו לגדור את הפרצה, לשרטט קו שחור עבה ובשום אופן לא לעשות את אותו הדבר.

השמאל יוכל תמיד לשלם לערבים יותר

7. לאורך החודשיים האחרונים נשמעו כלפינו טענות בחלק מהביטאונים החרדים ומעוד כמה כיוונים, כאילו ההתנגדות שלנו להישענות על רע"מ נובעת מהעדפת הסוגיות הלאומיות על פני סוגיות דת ומדינה והזהות היהודית של המדינה. מי שמקשיב וקורא את ההסברים המפורטים שלנו בתקופה האחרונה יודע שמדובר בטענות משוללות יסוד.

קודם כל ברמה הערכית, ממשלה שנשענת על אויבי ישראל אינה ממשלה יהודית. היא חילול השם גדול, ולכל אורך ההיסטוריה של עם ישראל כשצד אחד בעם רתם לטובתו במאבק נגד הצד השני את אויבי ישראל זה נגמר רע מאוד.

פרקטית, הטענה המרכזית שלנו היא שהלבנת תומכי הטרור והפיכתם לשותף לגיטימי בממשלה תביא בהמשך לאבדן שלטון הימין לטובת השמאל להרבה מאוד שנים. לאורך זמן השמאל יוכל תמיד לשלם לערבים יותר על תמיכתם בממשלתו גם במטבע לאומי קשה.

ההתפלגות בין ימין לשמאל במדינת ישראל היא כבר מזמן לא רק סביב שאלות של התיישבות מול מדינה ערבית ונסיגות. קו פרשת המים בין המחנה הלאומי לשמאל עובר בוויכוח על זהותה היהודית הבסיסית ביותר של המדינה. מדינה יהודית ודמוקרטית מול מדינת כל אזרחיה חילונית פרוגרסיבית.

עליית השמאל והערבים לשלטון תביא חלילה חורבן לעולם התורה ולזהות היהודית של המדינה, לא פחות ממה שהיא תביא חורבן לארץ ישראל. לשבת, לכשרות, לשלמות העם והמשפחה, לתרבות, ועוד ועוד.

ההתנגדות שלנו לשותפות של תומכי הטרור והמאמץ להוקיע את המעשה הזה ולשלול את הלגיטימציה שלו הם שיאפשרו בעזרת השם את חזרת הימין לשלטון ואת השמירה לאורך זמן על הזהות היהודית של המדינה ועל ארץ ישראל. גם כאן זו שאלה של טווח קצר ומיידי מול טווח ארוך.

רוב הרבנים נגד קואליציה עם ערבים

8.לא בשולי הדברים. יש לי כבוד גדול לרב טאו שסובר אחרת. יש לי כבוד גדול לתלמידי חכמים בכלל, ואני לא נוהג להתווכח איתם בפומבי.

מה שכן חשוב להבהיר זה שרוב מניין ובניין רבני הציונות הדתית שותפים לשלילה המוחלטת של ההישענות על רע"מ. בהם שורה של תלמידי חכמים גדולים שמלווה אותי באופן צמוד בשנים האחרונות בעשיה הציבורית והיו שותפים ללמידה, להתייעצות ולהחלטות בנושא. גם אלו מהם שסברו בראשית הדרך שניתן להישען על רע"מ חזרו בהם אחרי פרעות ערביי ישראל לפני קצת יותר מחודש.

החלטתנו בסוגיה כבדת המשקל הזו התקבלה לאחר שעות וימים של חשיבה והתייעצות עם תלמידי חכמים לכל אורך הדרך וההתפתחויות. נכללו בכך הסתייעות באנשי מקצוע ומומחים לאסלם בכלל ולתנועה האיסלמית בפרט, תרגום חומרים מערבית לעברית, שמיעת דעות חולקות ודיון מעמיק בהן, ועוד ועוד. גם עמדתו של הרב טאו עמדה מול עיני רבותינו ונשקלה בכובד ראש.

מחלוקות בין רבנים אינן דבר חדש ומיניה ומיניה יתקלס עילאה, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים. אני משתדל לעשות זאת, לא מכניס את ראשי הקטן בין הרים גדולים, אבל בהחלט ניתלה בהחלטותי באילנות גבוהים ובכתפיים תורניות ומעשיות רחבות.