יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ' יוצא במתקפה חסרת תקדים על ח"כ ניר אורבך: "‏רוב מניין ובניין רבני, מנהיגי ומצביעי הציונות הדתית, שמתנגדים בכל תוקף לבגידה בערכים ובבוחרים ולהקמת ממשלת שמאל-תומכי טרור, הם לא הציונות הדתית של ‎אורבך רק הוא כמובן. רציתי לכתוב שהוא אפס. אבל הוא שחצן חצוף, שקרן, ורודף כבוד ותפקידים שאם היה מקבל שיריון אצלינו היה בא מיד."

סמוטריץ' הוסיף הבהרה: "לכל מבקרי הציוץ החריף הזה: יש רגעים שבהם חייבים למחות. אורבך בחוצפה פגע בכבודם של רוב מניין ובניין רבני, מנהיגי, ואנשי הציונות הדתית. הם כואבים, שבורים ונבגדים מעצם המעשה של אורבך, שמוסיף חטא על פשע ומבקש גם להוציא אותם מחוץ למחנה. את כבודם אני דורש במחאה החריפה הזו. לא את כבודי".

דבריו של סמוטריץ' מגיעים בתגובה להחלטה של אורבך לתמוך בממשלת בנט-לפיד ולאחר שכתב את הדברים הבאים: "לאחר ימים של הפגנות מול ביתו, אורבך העביר ביקורת על מפלגת הציונות הדתית: "לצערי גם הציונות הדתית הפוליטית ממנה באתי זאת שידעה לשתף פעולה עם ימין וגם עם שמאל איננה עוד, היא נוכסה ע"י כוחות שאינם מייצגים אותי או את הקהילה ממנה באתי. לצערי אין חוט המקשר בין הציונות הדתית הממלכתית לבין מפלגת הציונות הדתית. זו לא דרכנו. זו לא דרכי. זה לא בית המדרש שלי".

לעומתו אמר ח"כ עמיחי שיקלי המתנגד לממשלת בנט לפיד על החלטתו של אורבך: ‏"מצר ובאותה נשימה מכבד את החלטתו של אורבך ובעיניי העלבונות (להבדיל מביקורת) כלפיו וכלפי יתר חברי ימינה לא משרתים שום מטרה. חילופי שלטון חלקים הם מרגעי המבחן החשובים בכל משטר דמוקרטי גם לממשלה וגם למעצבי דעת הקהל."

 

אורבך: "חברת מופת יכולה להכיל ימין ושמאל"

מוקדם יתר פרסם ח"כ ניר אורבך את החלטתו הסופית לגבי תמיכה בממשלה: "החלטתי לסיים את התיקו בפוליטיקה הישראלית", כתב חה"כ ניר אורבך על החלטתו להצביע בעד ממשלת בנט לפיד. "לא בלב שמח או בנפש חפצה, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"

"תיקו הוא מונח תלמודי המבשר על סיום דיון באי הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות תשובה על שאלה באופן מוחלט", מסביר אורבך. "עם תחושה זו אני מסתובב בשנתיים האחרונות. אחרי אלפיים שנות גלות זוהי מציאות חיינו, עם כל הקושי שבדבר הגיעה העת לשים סוף לתיקו הזה. אני צועד בדרך הזו לא בלב שמח או בנפש חפצה, אני צועד בדרך הזו דווקא בגלל שהיא לא ברורה, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. עם הנצח מפחד מהתיקו".

הוא מוסיף כי, "הכל כבר נכתב ונאמר ונטחן עד דק. אזרחי מדינת ישראל הלכו בשנתיים ארבע פעמים לקלפי. דור העתיד של מדינת ישראל, הילדים שלנו, הצביעו בשנתיים האחרונות 4 פעמים לכנסת. דמוקרטיה לא לתפארת מדינת ישראל. זו לא החלטה פשוטה אבל היא מחוייבת במציאות החיים בה אנו קמים בוקר בוקר, למעלה מ-700 ימים של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים. כבר לא אור לגויים".

לדבריו, "נדמה כי הגענו לתיקו הזה כי שכחנו מאין באנו ולאן אנו הולכים ולפני מי אנחנו עתידים לתת דין וחשבון. אחרי תיקו בלתי נגמר בשלה השעה לנסות לנסח מחדש את אתגרי החזון הציוני, את המכנה המשותף של החברה בישראל בשנים הבאות. מראשיתה כללה בתוכה האידיאולוגיה הציונית את יצירתה של 'חברת מופת' – חברה אידיאלית בארץ ישראל שתהיה צודקת יותר וטובה יותר מחברות אחרות. משמעותה של 'חברת מופת', וכיצד מעצבים אותה היתה אחת הסוגיות המרכזיות עליה כתבו רבים מהמנהיגים והוגי הדעות הציוניים, והיא נוגעת בשאלות של אחריות המדינה לאזרחיה, אחריות האזרחים כלפי המדינה, סולידריות חברתית, כלכלה, אי שיוון ועוד. חברת מופת יכולה להכיל ימין ושמאל בבית אחד. חברת מופת צריכה להקיא מתוכה כוחות שוליים".