לוד יומן מלחמה | "כמו בשדה קרב. אנחנו יוצאים לחלץ ויורים עלינו"
קבוצת יהודים בעיר לוד נתקלה בירי חי לכיוונם ממנו נפצע אחד מהם באורח בינוני. "לא עוצר ולא נעלים, נשארנו לבד ברחוב", מספר אריאל דנינו לסרוגים ומתאר את השתלשלות האירועים
אריאל דנינו, עד ראייה למהומות בלוד, מספר בשיחה עם סרוגים על האירוע אמש (רביעי) בעיר במהלכו נפצע חברו טוביה מירי של מחבל מתוך אחד הבניינים בעיר. הוא מספר על הדקות הארוכות תחת ירי מבלי שהמשטרה מגיעה.
"היינו קבוצה של כשלושים יהודים שהסתובבנו ברחובות", מספר אריאל, "בעיקר כדי לשמור שערבים לא ישרפו מכוניות ובתי כנסת שעוד נשארו שמה – בשכונת רמת אשכול. אוריאל מדגיש ש"לא באנו לחפש להצית את הגיזרה, אנחנו הולכים ברחוב בשקט, בעיקר כדי להראות נוכחות. כשהולכים יהודים ברחוב נשרפים פחות בתי כנסת ומכוניות מאשר כשלא עומד אף אחד", כך גם בקשו התושבים בלוד.
שני שוטרים ברחוב, ראו אותנו ונעלמו
דנינו מספר: "היו רק שני שוטרים, ברחוב הזה, לא עוצר ולא נעליים. לאף אחד לא אכפת", הוא אומר לסרוגים. "השוטרים ראו אותנו עלו על הרכב ונסעו משם, נשארנו לבד ברחוב. בשלב מסוים ערבים התחילו לזרוק עלינו אבנים, הסתובבנו אליהם, זרקנו עליהם בחזרה, הם התחילו לברוח.
תוך כדי שהם בורחים שמענו מטח של ירי. לא כדור אחד ולא שניים, אני מדבר על מטח, לפחות 10 כדורים. ירי שאנחנו שומעים שהוא לא ירי באוויר, אנחנו שומעים את הכדורים שורקים לנו ילד הראש ואנחנו מרגישים פגיעות באדמה לידנו. ממש ירי מדויק לכיווננו, מאחד הבניינים".
כמו בשדה קרב. יוצאים לחלץ ויורים לכיווננו
דנינו מוסיף ומתאר: "ישר תפסנו מחסה מאחורי משאית זבל שערבים שרפו. ואז אני רואה שיש לידי חבר שנפצע, הוא נמצא בערך מרחק של 5 מטרים ממני. גררו אותו מאחורי תל קטן של אדמה. צועקים לנו שהוא נפצע, אנחנו מתגוננים מאחורי המשאית ובאים לצאת לחלץ אותו, ירי לכיווננו, חוזרים אחורה, עוד חצי דקה, חוזרים לחלץ אותו שוב ירי לכיווננו. שדה קרב", הוא מתאר את התחושה.
"הבנתי אחר כך מאנשים שהיו במכינה, מרחק בערך 400 מטר משם, שהם שומעים את ההקלטה שאני צועק שיש פצוע ויש חור כניסה ויציאה והם התחילו לרוץ לכיווננו וכמה מג"בניקים עצרו אותם. הם אמרו להם אתם לא עוברים ולא כלום" הוא מספר.
"עד שלא השמיעו למפקד מג"ב את ההקלטה שלי ששומעים את הירי ברקע. הוא לא האמין שיורים". הם התקשרו למשטרה, הוא מספר, אבל אף שוטר לא הגיע.
דנינו מוסיף ומספר: "בשלב מסוים הגיעו שני תושבי השכונה יהודים, נעמדו מאחורי המשאית, ירו כמה יריות באוויר וזה הרתיע את המחבל בבניין לכמה שניות, בשניות הללו אספנו את הפצוע, תוך כדי שאנחנו הולכים, צהלות עידוד של כמה ילדות ערביות ואחרים צוהלים מהבניינים, המחבל כבר לא ירה, אבל זרקו עלינו עוד אבנים ואנחנו מנסים להתגונן. הגענו לחנייה, ואמרו לנו שאמבולנס יגיע אלינו לרחוב הראשי מחוץ לשכונה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו