נתניהו במשבר, ממשלה אין לו. למעשה הוא הפסיד במערכת הבחירות הזו ובשלוש קודמותיה, אך נתניהו כמו נתניהו עד הרגע האחרון יעשה את כל התרגילים האפשריים כדי לחמוק מהפסד. עכשיו, ההצעה החמה זו יציאה לבחירה ישירה. ויש שושבין: אריה דרעי. נשמע מושלם!

אלה ש.. נזכיר למי ששכח: ראש הממשלה בנימין נתניהו שכבר שבר שיאי שלטון בדמוקרטיה הקטנטונת שלנו, לא מצליח כבר ארבע מערכות בחירות להרכיב ממשלה יציבה. בפעם הקודמת הוא הגיע לתיקו נוסף, ואז הפעיל מכבש לחצים לכך שבעיצומו של משבר הקורונה צריך ממשלת אחדות.

בני גנץ לאחר שהוכפש הלוך ושוב בידי קמפיין מסיבי של הליכוד, שם את האגו בצד, קרע את השותפות הפוליטית שלו עם יאיר לפיד ונכנס יחד עם חלקים בעבודה לממשלה. הדבר בוצע תוך כדי שינוי רדיקלי של חוק יסוד הממשלה כדי לעגן את ההסכם וההבטחות של השניים, כשהשר אריה דרעי היה הערב למהלך הזה, לא פחות. "בלי שטיקים ובלי טריקים", הבטיח נתניהו לגנץ באופן פומבי במהדורת הטלוויזיה הנצפית בישראל.

היציאה לבחירות האחרונות נעשתה לאחר שנתניהו סרב להעביר תקציב דו שנתי כמתחייב בהסכם, לאחר שמצא פרצה בחוק ממשלת החילופים שניסחה כאן יסודות משטר חדשים תוך כדי משבר פוליטי. נתניהו שניהל את הקורונה במערכת בחירות רציפה, לא תכנן לרגע לעזוב את הכיסא ועשה הכל כדי לשבור את הכללים ולחתור לבחירות.

"כל ישראל ערבים זה לזה", דרעי (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

אממה, גם לאחר מבצע החיסונים המטורף (באמת), גם לאחר הסכמי השלום עם מדינות ערב, תושבי הארץ המובטחת לא השתכנעו שנתניהו ואין בלתו. להפך, חזרנו לאותו תיקו פוליטי משתק. האוכלוסייה בישראל משותקת ומקוטבת יותר מתמיד בנושא הפוליטי היחיד שעל סדר היום כמעט – נתניהו כן או לא.

נתניהו מבין שלא יהיה שינוי בבחירות חמישיות

היה ברור כבר אז, שאילו נתניהו היה צריך אצבעות ערביות כדי להקים ממשלה, הוא לא היה ממצמץ. אבל בצד של גנץ-לפיד, לא יכלו לעשות זאת, כי יועז הנדל וצבי האוזר נענו לקריאות מהליכוד שהם מוכרים את עצמם אידיאולוגית, ואכן הם טירפדו את המהלך שיחל להביא חילופי שלטון בישראל. אך ראו זה פלא, שנה לאחר מכן, ונתניהו ועבאס כבר הולכים שלובי זרוע, גם אם נתניהו לא אומר זאת בפומבי (עד שזה לא חתום וגמור, וכרגע סמוטריץ' הורס לו את החגיגה) אלא מעביר מסרים דרך אנשי שלומו ומנהל מגעים אינטנסיביים עם עבאס (הוא גם לא יגיד את זה, כדי שתהיה לו הזכות לצקצק ולבהל את המחנה הנגדי).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

השושבין (צילום: אמיר אטינגר/ סרוגים)

גם נתניהו מבין שיציאה לבחירות חמישיות לא תשנה יותר מידי את התוצאה הנוכחית, אם לא תביא למצב גרוע יותר. בכל מערכת בחירות יש עוד ציבור שפגוע ממנו ושמבין את החבטות שהוא מוכן לתת לכל אחד, העיקר להמשיך לשרוד בכיסאו.

אגב, גם בבחירות אישיות, אין ערבים שהוא ינצח (גם לא דרעי), אבל מה אכפת לו לנסות? זה יתן לו עוד זמן וזה עדיף מהעברת המנדט והפסד וודאי.

למה  על אף הסקרים שהוא מוביל בהתאמה לראשות הממשלה זה לא משחק בטוח? כי גוש רק לא ביבי, סביר להניח שיצביע נגדו. אולי הערבים ירדו בסיפור הזה, כי פחות מעניין אותם. מצד שני גם ביהדות התורה, לא בטוח שיש כזה להט של "ככל אשר יורוך", שבגינו יעזבו כולם את הסטנדרים וירוצו לפעול למען נתניהו. יש גבול.

נתניהו וגפני, לא בטוח שיתן את כול כולו לניצחון נתניהו (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

אפשר לבטל תורה למען האדרת התורה, ויהדות התורה שמוציאה את מיטב הרבנים לרחובה של עיר וקוראת לכל חרדי שהיהדות חשובה לו לצאת להתגייס למענה, אבל למען נתניהו? פחות. בטח אחרי הזעם שיש שם עליו שלקח קולות מהם לסמוטריץ'.

כרגע הסיפור הוא כזה: נתניהו האיש שהתיר כל טריק ושטיק, ישיבה עם שמאל וצקצוקים על שמאל, מכין את הקרקע לישיבה עם התנועה האיסלאמית וצקצוקים על התנועה האיסלאמית.

שינוי חוקי המשחק תוך כדי תנועה באופן אישי וצקצוקים על כך, העביר מסר ליריביו שכל האמצעים כשרים כדי להיות ראש ממשלה. וכנראה שיש אפילו כאלו שמאוד תומכים ואוהבים את הדרך הזו כשהם מצמידים לנתניהו את התואר "גאון", פוליטי מבלי מילת הסתייגות מוסרית אחת מהתרגיל שלו (ואכן הוא פוליטיקאי מיומן וגאון – אך יש לזה מחיר מוסרי, ואבדן אמון אצל שותפיו- ראו ערך גדעון סער ונפתלי בנט שלא לדבר על גנץ).

עכשיו קשה כבר להטיח הבלים בצד השני, בטח לא ממי שהכשירו כל שרץ. לו לנתניהו היה אכפת מהמדינה, היה מפנה את כיסאו. אפילו טיפול במערכת המשפט, סוגיה שהטרידה את נתניהו רק כשהאש החלה ללחך את גלימתו – וגם מאז הוא לא עשה כלום מעבר לדה לגיטימציה למערכת, מבלי להביא רפורמות ותמיד בתירוצים מתירוצים שונים לגבי השותפים – לא מתאפשרת להיעשות בימי כהונתו.

אז למען הימין, למען הרפורמות, למען השלטון, למען עם ישראל – אל תקנו את הספין התורן.