שלוש שנים אחרי שהציג את מתווה הגיור, משה ניסים: אומר לסרוגים כי למרות הקושי, פסיקת בג"ץ מאתמול הייתה הכרחית: "בית המשפט העליון כבר עשרות שנים מפציר בממשלת ישראל לחוקק חוק שמסדיר את נושא הגיור בישראל. כל זמן שאין חוק – כל הבעיות הללו באות לבג"ץ, שהוא יפתור אותם. ממשלות ישראל מעולם לא שעו לבקשה"

"העתירה אמנם היא מלפני 15 שנים, אבל פסק הדין כבר מוכן כמה שנים, אבל הממשלה ביקשה שלא לפרסם אותו, ובג"ץ נענה."

לדברי ניסים, מי שהביא את הבעיה הזו הוא הציבור החרדי שביקש שיכירו בבית הדין הפרטי שלהם: "לפני כמה שנים בית הדין של הרב קרליץ' מבני ברק פנו לבג"ץ וביקשו גושפנקא לגיור שלהם כך שיהיה מוכר לטובת חוק השבות ובג"ץ קיבל את הבקשה. אז איך אפשר לצפות שכעת בג"ץ לא ייתן אישור לבית דין פרטי רפורמי או קונסרבטיבי.  מבחינה משפטית, אי אפשר להבדיל בין זרם לזרם, אם יש בית דין פרטי לגיור, אז כל זרם רשאי לקבל אישור. זה עוול להגיד על בית השפט העליון שהוא עשה זאת מתוך השקפת עולם, זו הגיונות"

כאמור המתווה של השר לשעבר ניסים, נפסל ע"י הסיעות החרדיות, בין היתר בגלל התנגדות הרבנים הראשים: "הקיצוניות של הרבנות הראשית עוצרת את האפשרות לפתור את הבעיה, יותר מזה – היא מעודדת התבוללות. המתווה שלי מגובה ע"י רבנים רבים וחשובים, אבל לא ע"י הרבנות הראשית, שאולי משיקולי כבוד, שללו את המתווה שלי. וזה משפיע על המפלגות החרדיות וכנראה גם על סמוטריץ', ומשום כך זה לא הובא לממשלה לאישור"

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מתן כהנא במפגש עם הרב דרוקמן על "מתווה ניסים" לגיור. ארכיון

"אם המתווה שלי היה מתקבל והחוק היה עובד- לא היה בשום פנים סמכות לרפורמים, לקונסרבטיבים וגם לחרדיים. צריך מערך גיור ממלכתי אחד של רבנים שהוסמכו ע"י הרבנות הראשית"

לסיכום ניסים טוען: "בלי צל של ספק – אם החוק שלי היה עובר, בג"ץ היה דוחה את העתירות, משמע שההתנגדות של הרבנים הראשיים, הם הביאו למצב שהרפורמים קיבלו סמכות לגייר בישראל."