השר לשעבר יזהר שי, שעבר בתחילת השבוע ממפלגת כחול לבן למפלגת תל"ם של בוגי יעלון, חושף כי לפני מספר חודשים הוא הצליח להשיג יותר מ- 61 חברי כנסת שיצביעו בעד הפלת הממשלה והקמת ממשלה חלופית בראשות בוגי יעלון, ללא בחירות, אך מי שטרפד זאת ברגע האחרון היה דווקא יריבו הפוליטי של נתניהו, בני גנץ

על פי הפרסום הבוקר של איתמר אייכנר באתר ynet, לפני כחודשיים נפגש שי עם גנץ בצפון והודיע לו כי הצליח להשיג את האצבעות הדרושות להחלפת נתניהו. גנץ פטר אותו באמירה בנאלית של "נדבר בערב".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גנץ במסר לנתניהו (באדיבות: דוברות כחול לבן)

שי סיפר לאתר ynet כי "כדי לקבל תמיכה מסיעות הבית זה היה חייב להיות בוגי משום שהוא נחשב ממלכתי. אחר כך החרדים יוכלו להצטרף כי הם מעריכים אותו. היה ברור שיאיר לפיד זה לא מעשי. הערכנו שאם זה בוגי, בסיטואציה מסוימת גם בנט יכול להצטרף וגם ח"כים מהליכוד. רצינו תמיכה של הרשימה המשותפת, ובוגי לא נחשב שמאל ולכן ממשלה בראשותו הייתה מתקבלת".

שי מספר כי כשפנה אל יעלון עם היוזמה, הרמטכ"ל לשעבר היה קצת חשדן וביקש לדעת שגנץ אכן תומך במהלך. שי אף סיפא כי האתגר הגדול היה להביא שתי אצבעות מהימין, מכיוון שהאוזר והנדל לא היו מסכימים להצביע עם האופוזיציה.

שי חושף כי באמצע חודש נובמבר השיג את המטרה המיוחלת והגיע ל-61 אצבעות: "היו לנו 59 ידיים בעד. 15 של המשותפת, 17 יש עתיד־תל"ם, 16 כחול לבן והעבודה, 3 מרצ, מרב מיכאלי וישראל ביתנו 7. אני הבאתי לחגיגה שני חברי כנסת מהימין – כל אחד מהם נתן לי התחייבות, כל אחד עם סיפור מיוחד. אני לא יכול להגיד מי הם כי יאיימו עליהם. בשלבים מסוימים היו לנו אפילו יותר מ־61, עוד אחד או שניים".

בשלב הזה הודיע שי לגנץ כי הצליח להשיג את כמות חברי הכנסת להקמת ממשלה חלופית: "עברנו על רשימת ה-61, אבל בני חשש מתרגיל מסריח וביקש ממני למצוא עוד שתיים-שלוש ידיים כדי שלא ניפול אם מישהו יתחרט או עובד עלינו. חזרתי לחיפושים. תיכננו ליל חניונים משלנו. הרעיון היה להטעות את נתניהו".

שי מספר כי "היה חשש מלחצים גדולים על ח"כים מהימין ולכן הרעיון היה לעשות את זה בהפתעה גמורה. בוגי דיבר עם בנט כדי שיתמוך, אבל הוא רצה בחירות. היה באופוריה, 21 מנדטים בסקרים, והעסק התחיל להתמסמס. אני לא אומר שבנט הרס את זה, אבל אם הוא היה פועל קודם עבור האינטרס הציבורי, הייתה לנו היום ממשלה אחרת".

ואיך הסיפור הכמעט דרמטי הסתיים? "התחלנו לשמוע רעשים שנתניהו מתקרב לרשימה המשותפת. אני לא מוציא מכלל אפשרות שהוא שמע על הדיל איתם והלך אליהם כדי למנוע את הפלת הממשלה שלו".

בסוף מפנה שי אצבע מאשימה כלפי גנץ ואומר: "בסופו של דבר, גנץ החליט לא לעשות את האירוע הזה. התאכזבתי שזה לא קרה".