שדרן הרדיו, המפיק ובמאי התיאטרון יעקב אגמון, הובא היום (ה') למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שפיים. עשרות הגיעו להיפרד מאגמון שהלך לעולמו בגיל 91 והיה אחת מהדמויות המשפיעות בתרבות הישראלית ובתאטרון בשישים שנה האחרונות.

בין הנוכחים בהלוויתו שנערכה בהתאם למגבלות הקורונה השתתפו גם מפיקים אמנים ושחקנים מוכרים שעבדו לצידו של אגמון, בהם: יהורם גאון, משה קפטן, ריקי גל, צדי צרפתי, גיא זוארץ, אוהד חיטמן ועוד.

אלמנתו, השחקנית גילה אלמגור ספדה ונפרדה ממנו בדמעות: "יענקל'ה, אהוב נפשי, הגיעו אוהביך ויקיריך אלה שפתחת להם דלת לחלוק לך כבוד אחרון. ניסיתי בלילה לכתוב לך מכתב פרידה, ולא הצלחתי כי אנחנו תקשרנו רק במכתבי אהבה", והוסיפה "אין לי מילים להיפרד ממך יענקל'ה, אני רק רוצה שתדע שאתה סיבת חיי הטובה ביותר, הענקת לי חיים מהסרטים. לא רציתי להתחתן איתך כי פחדתי שתהיה בעל פחות ממאהב".

"אין לי מילים להיפרד ממך יענקל'ה, (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"אהובי, מי היה מאמין שאעמוד פה. צחקנו כשאמרתי לך שקניתי חלקה בקיבוץ שפיים. מה שלא יהיה, יש פה גם את המקום שלי", וסיכמה בכאב: "אני רוצה לבקש סליחה, אם טעיתי, אם פגעתי בך, אם לא בישלתי לך, לא הייתי סופר-וומן, אבל אהבתי אותך כל כך".

הרב אריאל לוין, חבר קרוב של המשפחה ספד לאגמון: "קשה לדבר על יענקל'ה בעבר, רק לפני שבועיים בטיול בוקר עם הכלבים שוחחנו, צחקנו…כמה שימחת אנשים לדורות, הבאת חיוך. יש לך זכויות ואתה הולך איתן לעולם שכולו טוב. לא בכדי הלכת מן העולם בראש חודש טבת ובחנוכה חג האורים. עם אור אחד קטן שאדם עושה הוא יכול להאיר עולם שלם. זכרך יהיה לנו כאבן דרך. הדרך שבה הלכת, הובלת, ניצחת".

על נישואיו של אגמון עם אלמגור אמר הרב לוין: "נדיר לראות היום זוגות שחיים למעלה מ-50 שנה יחד, ובאיזה אהבה. הלוואי שכולנו נדע ללמוד מכם מהן זוגיות, אהבה ונתינה ובדרך הזאת נהיה חברה מתוקנת יותר שמסתכלת אחד איך הוא יכול להטיב עם השני".

(צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

 במהלך הלוויה השחקן גיא זו-ארץ, ביצע שיר מתוך ההצגה "בוסתן ספרדי", שהיתה אחת מההצגות המוכרות שהפיק אגמון לאורך השנים בתאטרון הבימה.

"הסיפור שלי עם יענקל'ה התחיל לפני הרבה שנים", סיפר זו-ארץ "כשהייתי בחור צעיר אחרי צבא, שהגיע לתיאטרון הלאומי. בהתחלה נורא פחדתי ממנו. הייתה לי מעין יראה מהאיש שעומד מאחורי הקלעים. עם השנים למדנו לדבר איתו, לכבד אותו. כל כך חכם וכל כך אמיץ בכל מה שהוא עשה. אנחנו, יעלי ואני, חייבים לך תודה ענקית".

סופי, נכדתו של אגמון נפרדה ממנו בדמעות: "הוא היה איתי ברגעים הכי חשובים, תמיד היה מתרגש על כל מאה. הרגשתי שהוא החבר הכי טוב שלי שצריך אותי, אפילו הצחקתי אותו קצת. רק ביקשתי שיהיה חזק, עד שהוא היה עייף.."

"הלב שלי שבור ומדמם, והאדם שאהב אותי עזב אותי. הוא עזב אותנו בשקט, כמו שהיה בחייו – שקט ומשמעותי. סבא שלי היה אדם דגול, עם לב גדול שרק חיפש את מי לאהוב", וסיכמה "כל חיי אנצור כל רגע שהיה לנו. אני אנציח אותך כל חיי ואני אמשיך את המורשת שלך. אני אוהבת אותך".

אגמון היה מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, הקים את תיאטרון בימות, שהעלה את ההצגה 'איש חסיד היה' ו'בוסתן ספרדי' שהפכו לנכסי צאן ברזל. בשנות השבעים הקים את תיאטרון בית ליסין בתל אביב, ובסוף שנות השמונים הקים את חברת בימות 2000. יהי זכרו ברוך.