באחת מקבוצות הווצאפ היותר מעניינות שלי בתקופה האחרונה שותפים מוחות מבריקים המייעצים לדרגים הבכירים, מקבלי ההחלטות ועוסקים במציאות הלא פשוטה לאור נוכחות הנגיף בחיינו.

כרגע, בקרב מקבלי ההחלטות צריכה להיקבע מדיניות ברורה, כזו שנמצאת לכולם מול העיניים, מראה לנו לאן עלינו להגיע, מה היעד, משם גוזרים מטרות והתנהלות בשאר התחומים.

שניים מהחברים בקבוצה הם מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת ופרופ' יניר בר-ים, שניהם מקדמים את מדיניות 'אפס הדבקה בקהילה'.

אחרי שני סגרים, הגעה לנתוני תחלואה מהמובילים בעולם ומבט קדימה, זה אפשרי. מדינת ישראל יכולה בהחלט להצטרף לרשימת המדינות המנצחות, להתגבר ולחיות לצד הנגיף בהצלחה.

מדינת ישראל מתנהלת מתחילת המגפה ללא יעדי מדיניות ברורים, לאן אנו שואפים להגיע? על מה אנו רוצים לשמור? מה המדיניות לגבי התחומים הנוספים של כלכלה, חינוך, רווחה ובריאות?

לאלו מדינות אנחנו משווים את עצמנו?

לאחרונה אף הוצגו גרפים לאזרחים המשווים את מדינת ישראל למדינות נוספות בעולם נוכח הגל השני והסגר שחווינו. חשוב לומר ולציין, המדינות שהוצגו הן חבורת המדינות הכושלות בהתמודדות מול נגיף הקורונה, מדינות אירופה ובניהן: אנגליה, צרפת, ספרד, איטליה, בלגיה ועוד.

השאיפה שלנו, מדינת ישראל צריכה להיות הובלה וניצחון בחיים לצד הנגיף, איך עושים זאת? כמובן לא משווים את עצמנו למדינות כושלות שאינן מהוות דוגמא ומודל אלא יש ללמוד מהן לקח ולאמץ גישה אחרת, להסתכל אל עבר נבחרת של מדינות מצטיינות, כאלה שהצליחו דוגמת טייוואן, ניו-זילנד, סין, אוסטרליה, וייטנאם, סינגפור, דרום-קוריאה ועוד.

מה המשותף למדינות שמתמודדות היטב? אלה מדינות שהציבו יעד של אפס הדבקה בקהילה.

במדינות הנ"ל גם המדדים בתחומים האחרים מוצלחת וההתנהלות בהם כבשגרה (תוך שמירת הכללים): בריאות, כלכלה, רווחה, חינוך ועוד.

חשוב לציין, בערך 1.6 מיליארד איש בעולם חיים כעת בשגרה כמעט רגילה במדינות של אפס הדבקה בקהילה. זה בהחלט אפשרי, כל המדינות שהציבו יעד כזה הצליחו בסדרי גודל יותר ממדינות שלא הציבו יעד.

בסוף הגל הראשון ישראל היתה עם כמות נדבקים נמוכה של עשרות ליום, קרובים מאוד למצב של אפס הדבקה אך לא ידענו לשמור על ההישג הזה.

משלא היתה תוכנית סדורה קדימה המשק נפתח ואיתו בתי הספר, מערך קטיעת שרשראות ההדבקה לא הורחב דיו וערוך לקלוט את הגל שהתחיל לעלות, מלוניות הקורונה נסגרו ולקח זמן לחדש את פעילותן, התוצאה הביאה גל השני שהחל לתת את אותותיו והובילה לסגר שני, סגר שעלה מיליארדים למדינת ישראל.

אחרי ההשקעה הכלכלית ורתימת האזרחים לסגר בפעם השניה מדינת ישראל נמצאת כרגע ברגעי הכרעה. לאן ממשיכים ואיך? אין ספק, כעת קריטי לקבוע יעד לאומי להתמודדות מול הנגיף, נדרשת מדיניות ברורה.

מדיניות אפס הדבקה בקהילה אומרת כי השאיפה להגיע לאפס מקרים חדשים של הדבקה ממקור לא ידוע (הדבקה קהילתית). כעת, נותרו ימים בודדים להגן על האיזורים הירוקים בישראל לפני שנבזבז את הישגי הסגר השני,להמשיך ולהוריד את רמת התחלואה בכל הארץ.

8 כללים כדי להגיע לאפס הדבקה

מאיר רובין כתב מס עקרונות פשוטים שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים להקפיד עליהם ולבצע בתק הקרובה וכך להיות שותפים למאמץ:

1. צמצמו למינימום חשיפה לאנשים מאיזורים אדומים. אם אין ברירה, נסו לצמצם את חשיפתכם לאנשים מהאיזורים הירוקים.

2. נסו להמנע ממקומות סגורים או צפופים, והקפידו על ריחוק, מסיכות, היגיינה, ושהות בהם לזמן קצר ככל האפשר.

3. מחוץ לאיזורים הירוקים, שלחו ילדים למערכת החינוך רק אם אין שום ברירה אחרת, כמה שפחות ילדים למינימום ההכרחי.

4. עשו מאמץ להישאר בבית גם על תסמינים קלים במיוחד, והמתינו שלושה ימים אחרי שיעברו לפני שתפגשו אנשים. אם נחשפתם לנשא מאומת ואינכם חייבים בידוד, תחמירו. נסו גם להיבדק.

5. נסו לא לארח, להתארח או להשתתף באירועים.

6. למדו את התסמינים העיקריים של Covid-19 ושל Mis-c כדי שתוכלו לזהות במהירות סימנים מוקדמים.

7. למדו את דרכי ההדבקה המרכזיות והאמצעים להתגוננות ממנה, כך תוכלו לנהל סיכונים טוב יותר בחשיפה הכרחית.

8. פעלו להשפיע על אחרים להשתדל גם כן.

עידית סילמן היא ח"כית לשעבר מטעם ימינה