בפרשת השבוע נכתב: "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם".

על פי הפשט מדובר בפסוק על מעשים רעים שנעשים בגלוי שעלינו לבערם באופן גלוי מקרבנו, אולם כשהם נעשים בסתר, רק הקדוש ברוך הוא שיודע את המעשים, יפרע מהם.

המאור ושמש מסביר את הפסוק הזה בראי ההודאה. אדם שמודה לקדוש ברוך הוא לא יכול לבטא בשפתיו את כל מחשבות ההודאה שיש לו בליבו, כמו שנאמר: "אין אנחנו מספיקים להודות לך ה' א-לוהינו".

עיקר ההודאה היא בלב, וה' יודע מחשבות האדם. אולם אף על פי כן צריך להוציא את ההודאה בפה, כי על ידי ההודאה בפה אפשר להעביר את תחושת ההודאה הלאה.

כך הילדים לומדים להודות לה'

הדברים עולים יפה עם פירוש האר"י הקדוש לפסוק בתהילים: "לך דומיה תהילה, עדיך כל בשר יבואו". יש הודאה בדומיה, בלב, שהיא החשובה – אבל צריך להודות גם בפה כדי ש'כל בשר' ילמדו מאותה הודאה.

כך גם פירוש הפסוק בפרשת השבוע: ההודאה הגדולה היא בלב, במחשבה, ב'נסתרות' שהן לה' אלוקינו. ו'הנגלות', על ידי הדיבור ההודאה נשמעת ומועברת לבנינו שלומדים כיצד להודות לה' יתברך.

איך להתפלל בראש השנה?

התפארת שלמה מסביר שאדם הרוצה לבקש על צרכיו צריך לפני כן להודות לקב"ה על העבר, ורק לאחר מכן הוא יוכל להמשיך חסדים לעתיד.

לפני ראש השנה נודה לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שעשה איתנו בשנה החולפת, ומתוך כך נמשוך עלינו חסדים גדולים גם לשנה הבאה.