א. לא הצטרפתי למחאה שמתארגנת כעת בציבור החרדי והדתי כנגד התוכנית "היהודים באים".

ב. דעתי שמחאה ציבורית בהקשר הזה איננה משרתת את המטרה.

ג. ראיתי קטעים "נבחרים" מהסדרה עוד בעונה הראשונה והספיק לי. אין מה להתפלסף ולנתח יותר מידי. גועל נפש. פשוט ככה.

ד. אני גם לא חש צורך להוסיף את מס השפתיים ש"הם כישרוניים". אני ראיתי הומור ברמת גן ילדים שבו אומרים מילים גסות וכולם צוחקים. אם זה הכישרון שלהם אז כדאי מאד שהשחקנים והיוצרים יחליפו מקצוע. אולי הקורונה תעזור לזה.

ה. אירגון מחאות כנגדם רק משרת אותם. כדאי פשוט להתעלם. הצדיקים הטהורים וכו'

ו. מי שמתעצבן מהצביעות של התרבות הליברלית שצולבת כל רב / איש ציבור ימני על חצי משפט שנאמר על ידו, ולעומת זאת מגבה זלזול בוטה וגס בכל מה שקדוש ויקר למיליוני יהודים – מבזבז אנרגיה. זה לא ישתנה עד שהציבור החרדי, הדתי והמסורתי יהיה רוב מוצק. בינתיים – שלא יאהבו אותנו. נחיה עם זה.

ז. למרות הבאזז התקשורתי, תוכניות מסוג זה נעלמות מהר מאד מהתודעה הציבורית והשפעתן זניחה.

ח. לגבי השחקנים והיוצרים – יש א-לוהים בשמים. אתם אמנם לא מאמינים בו אבל עוד ניפגש בעולם הבא ונראה.

ט. התוכנית הזו היא עוד טיפה בים העוינות כלפי היהדות של נחלת ציבור מאד מסוים ואינה מעלה או מורידה לרוב החברה. מה שמנצח זו המסורתיות שהולכת וגוברת במדינת ישראל, על אפם ועל חמתם.

י. התועלת שאולי כן תצמח מהמחאה היא שמי יראת א-לוהים בלבבו ועד עכשיו בטעות כן צפה בדבר בזה – שיפסיק! היהודים באים והולכים. היהדות נשארת ומנצחת. זוהי החלטה טובה לפני תחילת חודש אלול.