מכה לימין: בג"צ פסל את חוק ההסדרה

שלוש שנים לאחר הגשת העתירות נגד חוק ההסדרה, בג"צ הודיע היום (שלישי) כי הוא פוסל את החוק שעבר בכנסת לפני כשלוש שנים מכיוון שהוא אינו חוקי. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים למול השופט נועם סולברג שתקף את החלטת חבריו להרכב.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כתבה בפסק הדין: "הרצון למצוא פתרון פשוט וכולל לבעיית הבנייה ביישובים הישראלים באזור לאחר שלאורך שנים תרמו הרשויות השונות להיווצרותה של מציאות זו, הוא מובן, ומניעת פינוי והריסת בתי מגורים שנבנו בתום לב ובאישור הרשויות המוסמכות היא תכלית ראויה וחשובה, אך אין בהם כדי להצדיק פגיעה כה משמעותית בזכות לקניין ובזכות לכבוד ולשוויון של האוכלוסייה הפלסטינית".

השופט נועם סולברג עמד על החשיבות כי בג"צ ירסן את עצמו: "פגיעתו של חוק ההסדרה בזכויות חוקתיות מחייבת ביקורת שיפוטית. אולם אופיו הפוליטי של חוק ההסדרה, מחייב אותנו לזהירות יתרה בביקורת זו. מדי דבּרנו בחוק ההסדרה, זכור נזכור כי להכרעתנו המשפטית, נודעת משמעות רחבה וכבדת-משקל במישור הפוליטי-מדיני. גם בכך מתבטא יחודו של חוק ההסדרה".

סולברג תקף את החלטת חברי ההרכב לפסול את החוק: "כל ניסיון לבחון את חוקתיותו של חוק ההסדרה מתוך השוואה לדין ה'רגיל' – הדין המנהלי או הדין האזרחי – חורץ את גורלו, באופן בלתי נמנע, לשבט. בחינה שכזו מתעלמת מן המורכבות העובדתית והמשפטית, שהובילה לחקיקתו של חוק ההסדרה".

"חוק ההסדרה – כשמו כן הוא – חוק; לא החלטה מנהלית של המפקד הצבאי, גם לא החלטת ממשלה. חוק ההסדרה מבטא הכרעה ערכית עקרונית של כנסת ישראל בדילמה קשה מאד. לא בחופזה ולא בקלות דעת התקבל חוק ההסדרה בכנסת ישראל; קדם לכך הליך חקיקה יסודי, מעמיק ומקיף".

סולברג הוסיף: "ניתן דעתנו: 3,455 מבנים – מבני מגורים ומוסדות ציבור – מצויים כיום לכאורה על קרקע פרטית פלסטינית וטעונים הסדרה. קשה להפריז במשמעות המדינית שנודעת לפינוי והריסה בסדר גודל שכזה, באזור שמעמדו המדיני שנוי במחלוקת עזה מזה עשרות בשנים, בינינו לבין עצמנו, ובינינו לבין אומות העולם".

בנוסף, עמד סולברג על 'כשל השוק' שמונע מיהודים לקנות את קרקעות הפלסטינים: "אמרתי 'כשל שוק', אך זהו כמדומני ביטוי 'מכובס' לעובדה שמכירת קרקעות בבעלות פלסטינית ליהודים אסורה על-פי חוק ברשות הפלסטינית, ודינה – מאסר עולם ועבודות פרך".

"בצבעה על חוק ההסדרה בקריאה הראשונה, קיבלנו תזכורת לאיסור הנ"ל – לחטא ולעונשו. בין הדוברים שם, ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא מן הרשימה המשותפת, שהסביר מדוע ניסיונות לרכוש קרקע פרטית בכסף לא יצלחו: "אתם חושבים שמישהו ירצה לקבל אפילו את כל ההון שבעולם תמורת האדמות האלה? אז אתם טועים. אני אומר לכם, יש פסק הלכה אסלאמי, דתי, פתווה, שאומרת: אסור בהחלט למכור מטר אחד מהמולדת האסלאמית הפלסטינית הערבית"."

כזכור, באוגוסט 2017 בג"צ הוציא צו ארעי שהקפיא את יישום החוק עד למתן פסק הדין, וזאת לאחר בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אשר טען שהחוק שעבר אינו חוקי. היום, כאמור, בג"צ פסל באופן סופי את החוק.

החוק נועד להסדיר מעמד של קרקעות בבעלות פלסטינית הממוקמות ביישובים ישראליים ביו"ש, ושהגישה אליהם מנועה מבעלי האדמות. על פי החוק שעבר בכנסת, בעל קרקע שבעלותו עליה תופקע "יהיה זכאי לדמי שימוש שנתיים בשיעור של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש כפי שתקבע ועדת השומה, לדמי שימוש מהוונים לתקופות של 20 שנה כל פעם בשיעור של 125% מערכם הראוי, או לקרקע חלופית ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין, לפי בחירתו".

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "חוק ההסדרה נולד בחטא וטוב שבג״צ ביטל אותו. זהו חוק לא חוקתי ולא מוסרי שכל מטרתו היתה להכשיר עבירות חמורות של גזל אדמות. זו היתה בושה שחוק כזה נכלל בספר החוקים של המדינה. לכן, פסילת חוק ההסדרה לא משמחת, היא מובנת מאליה".

עו״ד הדין רוני פלי מהאגודה מסרה: "בג״צ קבע שחוק המכשיר גזל אדמות אינו חוקתי. יש להדגיש שגזל של אדמות פרטיות הוא לא חוקי ולא מוסרי בין אם הוא נעשה בחוק לא חוקתי, בין אם בצו צבאי פסול או בכל דרך אחרת. פסיקת בג״צ מאשררת את שאמרנו ועכשיו על המדינה לאכוף את הדין על גוזלי הקרקעות ולהשיב את האדמות לבעליהם החוקיים".

בעתירת האגודה לזכויות האזרח, נכתב כי "על פי נתוני שלום עכשיו, החוק יביא להפקעה של עשרות אלפי דונם של אדמות המצויות בבעלות אלפי פלסטינים".

לדברי האגודה, החוק שעבר בכנסת בניגוד לדעותיהם של היועצים המשפטיים לכנסת ולמשרד הביטחון, אינו חוקי בגלל שהוא מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כיוון שהוא כובל את שיקול דעת הרשויות ומחייב אותן להפקיע זכויות שימוש ואחזקה מאדמות פלסטינים הממוקמות ביישובים.

בנוסף, נטען כי החוק מפר איסורים מוחלטים הקבועים במשפט ההומניטרי הבינלאומי ובדיני הכיבוש ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, אשר מחייבים אותה לשמור על זכויות התושבים בשטחים ואוסרים על הפקעת רכושם שלא לצורך ביטחוני מיידי.

לדברי העותרים, יישום הוראות החוק עלול לסבך את האזרחים ואת אנשי כוחות הביטחון שיתבקשו להוציאו לפועל, וכן את חברי הכנסת שהצביעו בעדו, בביצוע פשעי מלחמה.