נפטר הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. איש של תורה. מה אומרת לאדם כותרת המכתירה אותו בתור "זקן רבני הציונות הדתית". זו כותרת שממקמת את הנפטר במגירה מגזרית ואולי פוליטית. אבל יש מנהיגים שהכותרות הללו עושות להן עוול.
אני זוכר את יום פטירת הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בחורף 95. רבבות רבבות נהרו לירושלים ללוויה. חבר שלי, עיתונאי פעיל ומוכר, התקשר ושאל אותי מי זה הנפטר. אני ניסיתי להסביר והוא ניסה לקטלג. חרדי, ליטאי, מהזרם הזה והזה. ואני הדפתי את הקיטלוגים שלו וביקשתי להכניס אותו לשפה אחרת. שפה שבה אדם פועל בתוך עולם שלא מקבל בעומק את הקטלוג החברתי שלנו ולא נכנס למגירה הפוליטית הרגילה שלנו.
כזה היה הרב רבינוביץ'.
ההגדרה המשייכת אותו לזרם רעיוני או פוליטי נוגדת את כל אישיותו. הוא התקומם פעמים רבות כשרבנים התערבו בפוליטיקה. מה הוא כן היה?לפני הכל היה תלמיד חכם שחוכמתו מקיפה את חדרי התורה כולם. הספרים שחיבר מבטאים את הנגישות שלו ליסודות הראשוניים של היצירה התורנית לדורותיה. מבט מקיף וכולל של ראיית מאקרו עם ירידה לפרטי הפרטים של ההלכה בראיית מיקרו.
הלמדנות הייתה עבורו כלי עבודה ולא תכלית. בשונה מראשי ישיבות שתכלית הלימוד הוא הלימוד, היה הרב רבינוביץ' אחוז אמוק בשטח ועסק בלי הרף בתרגום ההלכה למציאות. זה שילוב נדיר מאד של "ראש ישיבה" הדומה יותר לאיש הרעיונות והתיאוריות לבין "רב הקהילה" שהוא איש השטח והפשרה שבין הרעיונות והמציאות שלעולם אינה שלמה. ספר התשובות שלו "שיח נחום" הוא אוסף של דוגמאות מרהיבות לנקודת החיבור הזה שבין הלמדנות והיישום של התורה בחיים.
והנקודה השלישית ואולי העיקרית היא הכתפיים הרחבות שלו. תלמידי חכמים יש רבים. תלמידי חכמים המבקשים לחבר את התורה למציאות יש פחות, אבל יש. אבל תלמידי חכמים שנושאים על כתפיהם את האחריות לענות לשאלות סבוכות בהלכה ולתרגם את הידע שלהם לפסיקה – זו מציאות נדירה מאד.
אישתי נועה, העומדת בראש תכנית יועצות ההלכה במדרשת 'נשמת', ואני (ששימשתי כרב קהילה קרוב לשלושים שנה) זכינו להיעזר ברב רבינוביץ' תכופות ולראות בו כתובת ראשית לשאלות שהיו גדולות עלינו. עד לתקופה האחרונה היינו מתקשרים אליו והוא היה נגיש, ישיר, ענייני ובעיקר – לא מתחמק מאחריות. התחושה ש"יש על מי לסמוך" היא כמו עוגן לרבניות ולרבנים העומדים בחזית הקהילות ומתמודדים עם כל אתגרי החיים.
הרב רבינוביץ' היה עבורנו, כמו עבור רבים ממנהיגי הקהילות בארץ ובעולם, כותל יציב ומרגיע. סביר להניח שאותו עיתונאי שלא הכיר את הרב ש"ז אוירבך גם לא שמע מעולם על הרב רבינוביץ'. אבל כדאי שהעולם ידע שהבית שלנו איבד עמוד תמך מרכזי. יהי זכרו ברוך.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
