ביקורת סרטים: שלוש שניות • אקשן מתוחכם ומהיר
לא מעט סרטי פעולה מגיעים לקולנוע לאחרונה, אז מה מיוחד בשלוש שניות? מבקר הסרטים שלנו, יונתן דובוב הלך לגלות וחזר עם ביקורת ושאלה אחת
שלוש שניות הוא סרט פעולה לטוב ולרע על כל המשתמע מכך.
לטוב- כי ככה צריך להיראות אקשן על המסך. עלילה שמערבבת את הפוזיציות הטבעיות של הדמויות, סצינות שמצליחות להחזיק את הצופה מספיק במתח, סיטואציות עם עומק רגשי אבל לא כזה שחופר לך במקומות שלא בא לך עליהם, וכמובן הרבה דם, יזע ודמעות כמיטב המסורת.
לרע- כמו כל אקשן על המסך, לא מדובר כאן בסרט עמוק. כל מי שקצת מפעיל את גלגלי המוח שלו יוכל להבין לאן העלילה מתגלגלת עוד בהתחלה, ואין פה הפתעות מיוחדות או טוויסט בעלילה שלא מבינים מאיפה הוא צץ. כמובן שבסוף הוא מסתיים בצורה כזו שמשאירה פתח לסרט ההמשך, כשגם אני יכול לבנות לכם בדיוק איך הוא ייראה.
שלוש שניות
ציון כללי
מדד
הצניעות
למה תכה
רעך
מי ומי
צופים
עד כה לא כ"כ הבנתי מה הקשר בין הסרט עצמו לשמו "3 שניות", במיוחד שבאנגלית קוראים לו THE INFORMER. אולי זה הניסיון לשמור על התרגום העברי לרומן שעליו מבוסס הסרט, רב המכר "שלוש שניות" מאת אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום, שזכה בפרס האקדמיה השוודית למותחן הטוב ביותר, ותורגם ליותר מ-18 שפות כולל עברית. מסתבר שפה הוא מכר למעלה מ- 100,000 עותקים.
בכל מקרה, הסיפור פה הוא על פיט קוסלו- עבריין משוקם שיצא מחיי הפשע לחיי בורגנות משפחתיים ועובד בדיוק בצד השני של המטבע בשביל לנקות את שמו- ונשלח על ידי סוכני FBI לחדור לשורות כנופיה פולנית של סוחרי סמים הפועלת בניו יורק. אם יעמוד במשימה ויספק את המידע הדרוש להם, מובטח לו שההליכים המשפטים נגדו יתבטלו, הליך השיקום יסתיים והוא יהפוך לאדם חופשי.
מסתבר שהחופש מתרחק ממנו שכל זה מסתבך ושוטר אחר נרצח במהלך פעילות איתו. הוא חוזר לתוך הכלא שבו שהה כעבריין לפני מספר שנים תחת זהות חדשה, ומנסה להתיידד עם אנשי הכנופיה. כשהוא מגלה על עסקה גדולה שהולכת להתבצע, הפולנים מתחילים לגלות שאולי הוא בעצם סוכן כפול.
העלילה מציגה את האנשים שתמיד נתפסים אצלנו בקטגוריות של טוב ורע באופן דו מימדי. הרי שוטר הוא טוב, עבריין הוא רע, כלא זה מקום קשוח, בית זה מקום בטוח. יוצרי הסרט הפכו את היוצרות, ונתנו לכל אחת מהדמויות להיות גם וגם.
הממסד הוא גם זה ששומר על החוקים אבל גם זה שמעודד שחיתות בשביל לעבור עליו. שוטרים הוא גם טובים שנלחמים בפשע, אבל גם כאלו שמפקירים חברים.
העבריין הוא לא רק דמות דמונית שמסתכמת במכות והסנפת קוקאין, אלא גם איש משפחה למופת והבנאדם הכי תמים שתפגשו שנקלע לסיטואציה לא לו, וגם השוטרת שבאותה נשימה יכולה להפקיר מקור מדמם בשטח, ומצד שני לחלץ אותו מידי הקולגות שלה כמה סצנות מאוחר יותר.
דווקא ריבוי המושגים האלה מצליח לייצר סרט אקשן אפקטיבי, עם מינון נכון של דם, רגש ועומק רגשי ומעט מוח אנושי. מי שמחפש פה עוד מטאפורות ומוסר השכל לחיים שילווה אותו שבועות אחרי, לא ימצא את מבוקשו. אבל אם בא לכם אקשן מתוחכם בסוף יום קשוח, לתת לסרט להוביל אתכם לשעה וחצי של הנאה רצופה ולא חופרת, הגעתם למקום הנכון.