רגע לפני שידור הפרק השלישי בסדרה שלו 'ימי בנימין' ועל רקע בחירות מועד ג', שוחחנו עם פרשן חדשות 12 עמית סגל על בנימין נתניהו, על התקשורת הדתית והימנית ועל הבקורת המוטחות בו מימין ומשמאל.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: יח"צ חדשות 12)

כמי שמסקר את נתניהו והמערכת הפוליטית הרבה שנים, מה ציפית לגלות במסע הזה שנקרא 'ימי בנימין' שעוד לא ידעת על נתניהו?

"הציפייה שלי על נתניהו לא הייתה לגלות סקופ חדש, אלא היא הייתה לנסות ולהבין את שורשי היחס יוצא הדופן של הציבור הישראלי לנתניהו. האהדה וההתנגדות אליו הם בווליום אחר ושונה מכל פוליטיקאי ישראלי אחר, באופן שכבר עבר את בגין ומתקרב לבן גוריון. ולמה? הרי לבן גוריון היו מתנגדים בגלל התנגדות לעמדותיו, או בגלל דברים מאד שנויים במחלוקת, אבל היום 80 אחוז מהציבור מסכים עם הדברים של נתניהו- גם כלכלית, גם מדינית, וכו'".

"התשובה שלי היא ששורשי היחס הזה הן בשנים המכריעות של 1993 עד 1996. המאבק של נתניהו ברבין ופרס על אוסלו, רצח רבין, והעובדה שנתניהו מנצח את פרס בבחירות. אלה השנים שעיצבו את נתניהו שאנחנו רואים היום".


אנחנו עכשיו נכנסים לבחירות שלישיות, היסטוריה תוך שנה. מה נתניהו יכול עוד לעשות הפעם שלא עשה בשתי הפעמים הקודמות? 

"השאלה הגדולה בבחירות האלה היא האם הכללים של נתניהו בפוליטיקה הם פגי תוקף. כלומר, האם הוא צריך לעשות את אותו הדבר ולנצח, כי הוא לא עשה אותם מספיק טוב בספטמבר, או שהפוליטיקה השתנתה באופן כזה שתורת הלחימה של נתניהו היא כבר לא רלוונטית? אני מודה שאין לי תשובה לזה. מהקמפיין של נתניהו די ברור שהוא מאמין שהכללים שלו עדיין בתוקף, ושהפעם הוא יוכל לנצח ויצליח להעיר את המצביעים ולהביא אותם לקלפיות באותה טכניקה, אבל אני באמת לא יודע".

בסדרה אתה מראה שנתניהו תמיד לומד ומתקן את הטעויות שלו אחר כך, ונראה שהפעם לא יהיה לו זמן לתקן אם הוא טועה. האם הפעם נראה אותו הולך על כל הקופה ושובר את כל הכלים בגלל זה?

"אני באמת לא יודע לענות על השאלה הזאת, זו באמת שאלה שקשה מאד להכריע בה ונדע את התשובה רק אחר כך. אבל במובן הזה הבחירות של 2020 מאד חשובות".

מה אתה עונה לאלה שאומרים שמדובר בתעמולה? הרי לא כולם רואים את זה כסדרה שמקדמת את נתניהו, אלא עושה להפך ועלולה לעשות שירות לגדעון סער.

"אני לא מסכים עם הטענה הזאת, אבל זכותו של כל אחד לחשוב אחרת".

ומה אתה עונה ליאיר נתניהו, שאמר שזאת סדרה שפוגעת ומציגה דווקא את הצדדים החלשים של אבא שלו?

"אני חושב שהסדרה מציגה דבר מורכב. אני שונא את המשפט הזה בדרך כלל, אבל אולי העובדה שכולם תוקפים אותי אומרת שכנראה אני בסדר. רק אגיד שלא חשבתי שזה יהיה אחרת. ציפיתי לתגובות כאלה מראש, כי התגובות האלה הן לא עליי אלא על נתניהו. כל דבר שתעשה על נתניהו, גם אם רק תגיד "ביבי" – ישר אלה יגידו שאתה נגדו ואלה יגידו שאתה בעדו".

שאלה כללית יותר- כעיתונאי שבא מהמגזר, האם אתה רואה בעיה קריטית בעיתונות הימנית הדתית היום?

"העיתונות הדתית לא אמורה לפרוץ למיינסטרים, אלא פונה לקהל מגזרי – כמו שהעיתונות החרדית פונה לחרדים. עיתונאים דתיים לאומיים הגיעו הכי רחוק שיש, בקצב הכי מהיר".

עדיין יש מקום לתקשורת מגזרית במדינת ישראל?

"הדיון הזה לפני 10 שנים היה מאד מעניין ומרגש, אבל אני חושב שעברנו שלב. אני משער שיש מקום שיהיה גם וגם, וזה יותר שאלה כלכלית. כשאני יושב בבית אני רואה ערוץ 12, ובסוף שבוע אני קורא מקור ראשון ועולם קטן. זה באמת יורד לשורשי השאלה האם המגזר חפץ להביא את בשורתו לכלל החברה הישראלית. אני לא חושב שלאתר סרוגים יש רצון שיצרכו אותו בחדרה, תל אביב ואום אל-פאחם. זה לא המטרה, המטרה היא לדבר למגזר ולכן מדברים מגזרית. כשאני בערוץ 12 אני רוצה לדבר לכולם".

"המאבק היותר מעניין מתנהל בסיפור של 'מקור ראשון' למשל או ערוץ 20, שהמטרה שלהם היא בפירוש לפנות גם למגזר אבל גם לקהלים יותר רחבים. זה בהחלט דיון מעניין. למקור ראשון יש מטרה דו-מהותית, גם לפנות למגזר וגם לקהל אליטיסטי יותר. אין לו ציפיות להימכר ברבע מיליון עותקים, הוא לא רוצה להיות 'ידיעות אחרונות', אלא רוצה להיות המקבילה הימנית של 'הארץ'. ודבר כזה לוקח הרבה מאד זמן".

ולסיום, הימור שלך: איך בחירות מועד ג' נגמרות?

"אני באמת לא יודע לענות על זה. אחרי שתיים כאלה אי אפשר להמר, מוקדם מאד לדעת".