לאחר מאבק משפטי בינלאומי ורב שנים, נמסרו החודש לספרייה הלאומית מאות כתבי יד של הסופר היהודי פרנץ קפקא שהיו שייכים לעזבונו של חברו הקרוב מקס ברוד.

95 שנים לאחר פטירתו של קפקא, ו-51 שנים לאחר פטירתו של ברוד, הסתיימה הפרשה הסבוכה לאחר שבית המשפט העליון בישראל ובשוויץ אישר לספרייה הלאומית לפתוח את הכספות בהן הוחזקו כתבי היד במשך עשרות שנים.

כתבי היד מוחזרים כפי צוואתו של ברוד שביקש שיועברו לישראל ולספרייה הלאומית.

את עיזבון ברוד ניהלו וייצגו עוה"ד אודי סול ויוסי אשכנזי ממשרד הרצוג פוקס נאמן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

פתיחת כספות ברוד-קפקא בציריך – יולי 2019

בין כתבי היד שנמצאו בכספת: שלוש טיוטות של הסיפור "הכנות לחתונה בכפר", מחברת לימוד בעברית, רישומים וציורים, יומני מסע, הגיגים שרשם לעצמו, ומאות מכתבים אישיים של קפקא לחברו מקס ברוד ועוד חברים.

דוד בלומברג, יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית: "במשך למעלה מעשר שנים פעלה הספרייה הלאומית ללא לאות ובהשקעה חסרת תקדים על מנת להשיב אליה את עזבונו של ד"ר מקס ברוד, שהיה סופר, פובליציסט ומלחין וגם חברו הקרוב ביותר של פרנץ קפקא, שנחשב לאחד הסופרים היהודים החשובים בעולם, כפי שברוד ביקש בצוואתו. לאחר שנחשפנו לכתביו של ברוד, לכתבים של קפקא, ובהם כאלו שמעולם לא פורסמו, למחברות לימודי העברית שלו ולמכתבים בהם קפקא התבטא בנושאים הקשורים לישוב היהודי בארץ ישראל ולציונות, ברור לנו אפילו עוד יותר מבעבר – בחשיבות נוכחותם והטמעתם של השניים בתרבות הישראלית ובמערכת החינוך ושמקומם הוא בספרייה הלאומית של ישראל".

עוד אמר בלומברג "לספרייה הלאומית תפקיד מרכזי בהנגשת אוצרותיה של מדינת ישראל והעם היהודי לציבור הרחב בארץ ובעולם, וכפי שאנו פועלים להנגיש את כל מאות האוספים והארכיונים הנמצאים בה, כך יהיה גם עם כתבי ברוד וקפקא שכבר בקרוב יסרקו ויעלו לאתר הספרייה, כחלק מהנחלת נכסי התרבות לדורות הבאים. כך יוכל הציבור הרחב, החוקרים ומיליוני מעריציו של קפקא לעיין בהם באופן חופשי וללא עלות".

צילום באדיבות עיזבון מקס ברוד, הספריה הלאומית