באתר 'סרוגים' הביאו את תגובת הרב שלמה אבינר שליט"א לדבריי, ובהם הסבר מדוע הוא סובר שבית כנסת שנשים מעבירות בו שיעורים הוא לא אורתודוקסי. הרב אבינר העלה שלוש טענות:

1. "נפסק שאסור לגברים להסתכל על נשים", וזאת על פי דברי הרמב"ם והשלחן ערוך שציטטתי בעצמי. אולם כפי שכבר כתבתי, קביעה זו מתעלמת מכך שרמב"ם והשלחן ערוך כתבו שהאיסור הוא רק אם מדובר בהסתכלות יצרית – "להביט ביופיה… ונתכוון להנות", ולא במסגרת של שמיעת איסורי תורה. לפלא הוא שהרב אבינר הביא מיד אחר כך את תשובת הרב משה פיינשטיין זצ"ל (בנוגע לסדרי בית הכנסת), אך לא ציין שבאותה תשובה ממש נאמר "ועצם הגדת השיעור על ידי אשה מותר", בניגוד לטענת הרב אבינר.

2. טענה שנייה היא ש"לא נהגו כן בכל הדורות". גם לכך התייחסתי במקור. אכן במציאות שהייתה בעבר, שנשים לא היו מעורבות בסדרי החיים, הייתה בכך פריצת גדר לא שגרתית, אולם במציאות של היום המצב שונה במידה רבה, וגדולי הדורות כבר עמדו על שינויים בנושא היחס לנשים בדורנו לעומת דורות קודמים. לדוגמה, כבר במאה ה-16 כתב בעל ה'לבוש' בנוגע למנהגי ישיבה נפרדת בחתונות: "ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך".

עוד קודם לכן כתב בעל 'תרומת הדשן' שבזמן הזה אין איסור ללכת אחרי אישה ברחוב, והסביר בעל ה'ציץ אליעזר': "דבזמן הקדום לא היתה האשה רגילה ללכת ברחובות קריה והיתה יושבת בירכתי ביתה… ולכן הפגישה וההילוך אחריה ברחוב היה מביא ביותר לידי הרהור, אבל בזמן הזה שהמציאות לא כן, אלא האשה אינה יושבת בירכתי ביתה כבזמן הקדום ורגילין יותר בראית אשה ברחוב… אין כל כך עתה חשש הרהור בהליכה אחריה כפי אז".

3. הטענה האחרונה הייתה: "ואין לשנות סדרי תפילה וסדרי בית כנסת ובוודאי לא לעשות כן בלי הוראה מפורשת להיתר מגדולי הדור בארץ ישראל". אבל כפי שציינתי, ההיתר לנשים לדרוש בבית הכנסת באלון שבות לאחר התפילה היה מגדולי הדור בארץ ישראל – ממו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל.

סוף דבר: הרב אבינר יכול כמובן להחמיר ולחלוק על הגר"מ פיינשטיין והרב ליכטנשטיין זצ"ל בנוגע לשמיעת שיעורים מפי נשים בכלל, וכן לחלוק על מו"ר בעניין שיעורים בבית כנסת שלא בזמן התפילה, אך סבורני שאין זה ראוי לומר שבשל כך בתי כנסת ההולכים בדרכו של מו"ר אינם אורתודוקסיים.