ביקורת סרטים: תופסת

מי שיש לו ילדים, קטנים או גדולים, יודע שמשחקי ילדים זה שריר. שריר שאם לא פיתחת אותו שנים, הוא כנראה כבר חורק. אתה חושב שאתה זוכר איך משחקים, שאתה יודע, שאתה רוצה. אך אתה מגלה שמדובר בשרירים ואיברים חלודים ועייפים.

את חלק מהחוקים כבר שכחת וחלק משמות המשחקים נראים לך מוזרים. ומעבר להכול, שכחת איך נהנים מהמשחקים האלה ולמה נהנים מהם.

לפעמים אני מרגיש שאני צריך לצלול בכוח, בקפיצת ראש כואבת, לשטיח הסלון, כדי להיכנס מחדש לעולם הקסום הזה. על העולם הקסום הזה, יושב הסרט והוא אכן עולם קסום.