השר אורי אריאל צודק: התבוללות היא מעין שואה

שר בישראל העז להשתמש במונח 'שואת ההתבוללות' כדי לבטא את האסון המאיים על מחציתו של עמנו כיום, והדבר זיכה אותו מיד בחירופים וגידופים עד שנאלץ, כמו כל איש ימין הנמצא בשלטון להתנצל על הדברים.

כיון שמדובר בבעיה רוחנית, הקול הקול שחייב להשמע הוא זה שלנו, רבני ישראל. זה ירגיז גורמים חולים בשמאל? מצויין, זה רק מוכיח שאנו מדברים אמת!.

השואה כאירוע טרגי שאין כדוגמתו נחרטה בתודעה המדינית בארץ ישראל – אם כי באיחור של כמה עשרות שנים – בשתי התייחסויות, בצד החיובי נמצאת ההבנה כי אחרי 2000 שנה עלינו לדאוג בעצמנו לקיומנו ולא לסמוך על אף גורם חיצוני (בתודעה החילונית תוך התעלמות משם ה', אך בתודעה האמונית דתית תוך הסתמכות על עזרת ה').

מאידך בצד השלילי ואפשר לומר גם הנוראי, אנו שומעים את המנהיגות של עם ישראל ממשיכה לדבר על קיומנו רק במונחים של התגוננות, של שאיפת הצלה מאסונות ומבעיות, כאילו המטרה הנשגבה והבלעדית של כל פעולותינו היא למצא דרך להימלט מהשמדה, וכל חשיבותה של מדינת ישראל היא ריקה מתוכן אמיתי וחיובי ותקועה ברובד הנמוך של מציאת מקלט.

עם ישראל הוא עם ה', ממלכת כהנים וגוי קדוש, בעלי מטרה נשגבה של הפיכת האנושות לראויה להיקרא אנושות, להוציא אותה מבערות רוחנית, לרומם אותה לאצילות מינימלית, ולהפוך אותה ראויה להיקרא 'בני אנוש' ולא חיות טרף! אין אנו שואפים להימלט, להינצל מאימים, לחיות חיים חסרי תוכן, אלא אנו שואפים לפעול למען מטרות נשגבות. במשך אלפיים שנה ויותר לא פחדנו מעולם להיכנס לכבשני האש, לעלות על הגרדום ולמסור את חיינו כדי להקריב את קיומנו עבור רעיונותינו הנשגבים והנעלים. לא קיום פיזי מעסיק אותנו, אלא קיום רוחני בלבד!

ההתבוללות היא השמדה

רבותינו ז"ל לא היססו מעולם לקבוע (ספרי כי תצא פי' רנב) 'שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו אין מוציאו אלא מן העולם הזה והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא'! יהודי המתבולל כונה 'משומד' ודינו "כגוי לכל דבריו" קבעו כל רבותינו! דווקא מי שנהרג באשר הוא יהודי הוא בעינינו 'קדוש' יאמר לו, אך המתבולל הוא מת בעולם הזה ובעולם הבא.

עוד בשנת 69' שמעתי את אלי ויזל (שאבי ז"ל הציל אותו מרצון התאבדות לאחר השואה) מי שללא ספק הקדיש חייו על מנת להיות 'נביא השואה', מצהיר ללא כל היסוס: 'השואה השמידה שליש מעמנו, אך ההתבוללות משמידה ארבע חמישיות'!

אחרי דברים כאלה, אותו אמר אחד האנשים המזוהים בעולם עם זכרון השואה, איך מעיזים אנשים לבוא בטענות לשר בישראל שאמר דברים הרבה יותר מאופקים?! אין ספק שבתת-הכרתם הבינו המתקוממים שבלי כוונה הצער והחיצים של השר מתבררים כמופנים גם כלפיהם, שהרי את זהותם היהודית רבים מהם איבדו מזמן, ולכן גם הם סוג של מתבוללים. למזלם הרב, רק בזכות נוכחותם במדינת ישראל הם עדיין זוכים להגנה. הבעיה שלהם היא כי ילדיהם ונכדיהם, כבר לא מחוסנים ויעדיפו את החיים הטובים בחו"ל על פני המאבקים בארץ. יש כבר כמיליון ישראלים כאלה לצערנו! ונזכיר כי מי שכינה את אותם יורדים 'נמושות', היה יצחק רבין, לא בדיוק מהמחנה של אורי אריאל.

שואה פיזית ושואה רוחנית

ועתה לכנוי 'שואה'. אין לי מושג מי בחר בו כדי לציין את רצח עמנו במלחמת העולם השנייה, אך זו בחירה לא נכונה. הביטוי לקוח מדברי ישעיה הנביא (י, ג) 'וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם' ומספר משלי (א, כז) 'בְּבֹא כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה' ועוד, אבל בכל התנ"ך אין למונח זה כל משמעות של השמדה, אלא של פתאומיות, של הפתעה.

יש לדון באריכות, מדוע נבחר כינוי זה לתאר את שהתרחש – אך מה שבטוח הוא שהוא היה פתאומי רק עבור היהודים שחשבו למצא מנוח בגולה (בין אם היה זה מנקודת ראות דתית ובין מנקודת ראות חילונית)! אדם המבין מהלכי ההשגחה אינו רואה בשואה הפתעה, אלא הגשמה נוראית של פסוקי הקללות שבפרשות 'בחוקותי' ו'כי תבא'

אין צל של ספק שההתבוללות מבחינה זו היא עוד יותר 'שואה', כי רק עיוורים רוחניים מופתעים ממנה, אך לא בעלי תורה! לא שואה היה עלינו לכנות אסון זה, אלא השמדה, כלשון פרשת כי תבא (דברים ד, כו) 'כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן' העדיפה על פני לשון משלי או אף ישעיה. ודווקא מאלפת היא העובדה שהמשך פסוק זה מתייחס להתבוללות בעמים המוצגת שם כעצם ההשמדה: 'וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה'.

המתבולל נוטש עמנו, מחליש אותו ואף בוגד בו. הזהות היהודית איננה פיזית ומשום כך גזענית, אלא היא רוחנית, ולפי זה המתבולל מוחק אותה כליל, ובזה מצבו גרוע ממי שהושמד פיזית. העמדת ההשמדה הפיזית מעל ההשמדה הרוחנית היא עמדה חילונית חומרנית המתייחסת רק לעולם הזה, לקיום הפיזי שאינו מתעלה מעל הקיום של כל סתם יציר חי. העדפת הקיום הרוחני על פני הפיזי הוא ביטוי של אמונה שעולמנו איננו אלא צל קלוש של עולם לאין ערוך יותר רחב, יותר עמוק, יותר עשיר, יותר נשגב, שאינו מסתיים ומתגמד לארבע אמות של אכילה, שתייה, רבייה, שינה וסתם צרכים המשותפים לנו ולבעלי חיים. 'אתם עדי נאום ה' ', והמתבולל בוגד בתפקיד קדוש זה, והוא אבוד בשבילנו ובשביל עצמו.

ההתנפלות על השר אורי אריאל היא התנפלות על הזהות היהודית שעבורה הקרבנו כל כך, והשואה כולה לא הייתה אלא נסיון של מחיקת זהות זו באמצעות מחיקה פיזית. תפסיקו להפוך את השואה לקדושה במקום לראות בקיום העם משימה קדושה! הנספים בשואה הי"ד – קדושים הם, אבל החיים בעמנו בשביל מטרותיו הנשגבות – הוא קדוש עוד בחייו.

==

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה. ביום השואה האחרון אמו רחל, ניצולת אושוויץ הדליקה נר זיכרון בטקס 'לכל איש יש שם' במשכן הכנסת.