על פי הנתונים, אוכלוסיית ירושלים כיום גדולה פי 10 מאשר בקום המדינה, ופי 4.5 מאשר באיחוד העיר בשנת 1967. בסך הכל אוכלוסיית העיר מהווה 10 אחוז מכלל תושבי המדינה. בקרב התושבים היהודים, 35 אחוז מהתושבים בני 20 ומעלה מגדירים את עצמם כחרדים, 19 אחוז כדתיים, 12 אחוז כמסורתיים-דתיים, 12 אחוז כמסורתיים "לא כל כך דתיים" ו-21 אחוז כחילונים. מאז שנת 2010 שיעור החרדים בקרב היהודים בעיר גדל בחצי אחוז, שיעור הדתיים גדל ב-0.2%, ושיעור החילונים בעיר קטן ב-0.7%.

עוד עולה כי ההגירה השלילית מירושלים נמשכת. במהלך שנת 2015, 18,100 תושבים עזבו את העיר, בעוד שרק 10,300 תושבים חדשים עברו לעיר. בסך הכל נרשמה הגירה שלילית של 7,800 תושבים. מרבית התושבים החדשים עברו לעיר מבני ברק, תל אביב, מעלה אדומים ובית שמש, בעוד שמרבית התושבים העוזבים עברו לבית שמש, תל אביב, גבעת זאב ומודיעין.

למרות ההגירה השלילית, אוכלוסיית ירושלים גדלה ב-16 אלף איש, מתוכם כ-8,200 יהודים ואחרים וכ-7,800 ערבים. נתונים אלה כוללים גם 4,100 עולים חדשים לארץ שבחרו לגור בעיר. במהלך השנה נולדו בירושלים 23,581 תינוקות – מתוכם 15,438 נולדו לנשים יהודיות ואחרות ו-8,143 לנשים ערביות. התינוקות שנולדו לתושבי ירושלים היוו 13.2% מסך כל התינוקות שנולדו בישראל במהלך השנה.

נתונים נוספים התקשרו לאיכות חיי התושבים בירושלים. 92 אחוז מתושבי הבירה מרוצים מחייהם בכללי, אך מתוכם רק 35 אחוז מהתושבים בעיר מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם- לעומת 53 אחוזים בכלל האוכלוסייה. כמו כן, רק 71 אחוז מהתושבים הרגישו בטוחים ללכת לבדם ברחובות העיר בשעות הלילה. בהשוואה לערים גדולות אחרות בישראל, מדובר באחוז הביטחון הנמוך ביותר- כאשר האחוז הממוצע עומד על 81 אחוזים.