כתבת מקור ראשון, רחלי מלק-בודה, מותחת הבוקר (רביעי) בקורת על גולשים ברשת החברתית המזוהים עם מחנה הימין המתבטאים ברשעות נגד נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, המאושפז בשעה זו כשהוא במצב קשה לאחר אירוע מוחי בו לקה אתמול.

"לפעמים, אני מודה, מביך אותי להשתייך למחנה הימין", פותחת מלק-בודה. "מביך אותי לראות את העזות והרשעות וחוסר האינטליגנציה של אנשים שמסוגלים לראות אדם בן 93 שנלחם על חייו ולאחל לו מוות בייסורים או 'שיסבול כמו שרון'".

מלק-בודה מבקשת לא להתייחס בכלל להצלחותיו של פרס אלא רק לעצם העובדה שיש בן אדם שמאושפז במצב קשה: "עזבו את זה שהאיש חתום על הצלחתו של מפעל ההתיישבות, והביא להקמתם של ישובים כמו אריאל, עפרה וקדומים. עזבו את זה שמדובר באחד השגרירים הטובים שידעה ישראל במלחמה נגד האנטישמיות וביצירת קשרים עם הקהילה הבינלאומית, עזבו הכל – האופן שבו הכל הופך כאן למאבק של ימין ושמאל הוא על גבול המופרך".

"איך גם אדם בן 93 שנלחם על חייו וכבר אין לו שום השפעה ממשית על תהליכים מדיניים בישראל מצליח להוציא מכם, שוב, את הימני המתקרבן, השש אלי קרב, שלא מצליח לחלץ מעצמו דבר מלבד ציניות ואגרופנות ועוד איזה אכלו-לי שתו-לי? זה כל כך מביך, לראות את חבריי למחנה לא מסוגלים גם בשעה כזו לרחוש כבוד למנהיג. כמה התבכיינתם כשרצו לפרסם את התחקיר על גנדי, לרלרתם על התקשורת השמאלנית ועל איך הכל נגדכם. והנה, נשיא מדינה לשעבר נאבק על חייו ואתם לא מחכים אפילו לשריקת הסיום. פוצחים כבר עכשיו במלחמת ההסברה, על למה בעצם הוא לא היה כזה מי-יודע-מה והמיט אסון על מדינת ישראל".

"בחייאת רבאק, תנו כבוד למדרגות", כותבת מלק-בודה. "יהיה לכם מספיק זמן לנאומי תוכחה, טורים מקניטים ושאר ירקות. לא יקרה שום דבר לאג'נדה אם תעמדו למשך כמה דקות ותצדיעו – לא על העמדות, לא על המעשים, אלא לאדם שהקדיש את מרבית חייו למען מדינת ישראל, מתוך המקום שחשב שהוא טוב. וגם אם זה לא הטוב שאתם קיוויתם, איך אומרים אצלנו בדוסית – העיקר הכוונה".