"בין דוד לגוליית – חידת קיאפה" זוהי שמה של תערוכה חדשה שנפתחה השבוע במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. התערוכה מציגה לראשונה לציבור ממצאים מאתר ארכיאולוגי מסתורי, שנחשף לפני שנים בודדות בעמק האלה. האתר, "חירבת קיאפה", השוכן בסמוך למקום בו התרחש הקרב המפורסם בין נער רועים צעיר שכל ציודו קלע וחמישה חלוקי נחל, לבין ענק אימתני מצויד בכלי נשק מהמשוכללים ביותר בתקופתו. עד היום קרב דוד וגוליית הוא אחד הסיפורים הידועים ביותר ששרדו מהעולם העתיק, ומעצבי התערוכה מציגים בה ממצאים ארכאולוגיים של עיר מבוצרת בת ה-3,000 שנה שייתכן שהיא היא שעריים המקראית מהסיפור המפורסם.

התערוכה כשלעצמה מעוצבת בטוב טעם, הנכנס אליה עובר דרך מסדרון ארוך כשמצדו הימני פרוסה תמונת נוף ארוכה של עמק האלה, הנשקף ממרומי העיר קיאפה (כאשר נמחקו ממנה אותות זמנינו דוגמת כביש 38) בכדי לתת למבקר את תחושת הנוף מהתקופה המדוברת, "בין שוכה לעזקה" המקראיות. בתערוכה מטייל המבקר עם ההרגשה שהוא נמצא בתוך בתי העיר על קירותיהם הגבוהים, אשר בחומה (חומת סוגרים) ונחשף למספר מכלולי ממצאים: כלי פולחן (ובהם דגם מוקטן ומפורט של מבנה בית מקדש חצוב באבן), כלי מטבח, כלי אכסון גדולים (ועליהם טביעות אצבעות), כלי נשק ממתכת, וכתובות בכתב כנעני ובהם מילים עבריות (על גבי האוסטרקון הכתובות בדיו חמש שורות, משמאל לימין, בשפה העברית, באלפבית פרוטו-כנעני. הכתוב על גבי החרס כולל בתוכו מספר מונחים כמו "אל תעש" ו"עבד", שהיו ייחודיים באותה תקופה, אך ורק לעברית, וכן מספר אותיות בתחילת כתובת שבורה אחרת בה כתובות המילים "אשבעל בן בדע").

על סמך תיארוך פחמן 14 של גלעיני זיתים מפוחמים שהתגלו בחפירות, התברר כי העיר התקיימה בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס, בתוספת הממצאים המוצגים בתערוכה, רוצים אוצרי התערוכה לשכנע את המבקרים בה, כי התקופה אליה מייחסים את ממצאי העיר היא ראשית המלוכה בישראל. עובדה זו עוררה ויכוח סוער בין טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים ברחבי העולם.

אין הוכחה חותכת

"האם זה משכנע?" שואל אותו המבקר המצוי. ייתכן אך עם הרבה ספקות. הוויכוח על היקפה ומעמדה של ממלכת דוד ושלמה, כמו גם על שאלת הכרונולוגיה, הוא פרק נוסף בסאגה ששורשיה רוויים במניעים תיאולוגיים, לאומיים ופוליטיים, ושמלווה לא פעם במתחים בין-אישיים ובפוליטיקה אקדמית. בהקשר הישראלי, יש הרואים את הוויכוח המחקרי כחלק מדיון פוליטי עכשווי, על הקשר ההיסטורי של העם היהודי המודרני לפיסת הקרקע שבין הירדן לים. במבט רחב יותר, מדובר במחלוקת בת כמעט 200 שנה על התוקף ההיסטורי של פרקים נרחבים במקרא.

לדברי הגב' אמנדה וייס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא: "התערוכה מעניקה לציבור הרחב הזדמנות להיחשף לממצאים המסעירים שהפכו את קיאפה למפתח בהבנת התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שהתרחשו בזמן ראשית המלוכה בישראל. פעם ראשונה בעולם שיש תערוכה על החיים בימי דוד המלך. המבקרים יפסעו אל תוך עולם שהיה ואיננו עוד ויזכו לראות עדות היסטורית מרגשת על חיי היומיום של התושבים שחיו על קו התפר בין יהודה לפלשת. אולם בין יומרה זו לבין הוכחה חד משמעית שזו עיר מתקופת דוד עוד הדרך ארוכה.

ובכלל למי שאמון על הכרונולוגיה המקראית, יודע על הפער העצום שיש בינה לבין הכרונולוגיה הארכיאולוגית:

1. ע"פ הכרונולוגיה המקראית, מלכות דוד הייתה בשנים 2,884 -2,924 לבה"ע (876 – 836 לפנה"ס –המאה התשיעית לפנה"ס) הרי שהתקופה המדוברת בממצאי קיאפה היא לפחות בין 100 ל-150 מוקדמת יותר.

2. הארכאולוגיה מדברת על תקופת השופטים שנמשכה כ-200 שנה בעוד התנ"ך מדבר על כ-400 שנה (יפתח הגלעדי כבר מדבר עם מלך עמון על יותר מ-300 שנה מאז כיבושי משה). ולכן תקופת דוד מוקדמת אצלם בכ-100-150 שנה.

3. ובכלל, איך אפשר על סמך דגם של "מקדש" שעוד לא נבנה בימי דוד (אלא רק בימי בנו שלמה) לומר שהדגם שנמצא בחפירות הוא "דגם של מקדש שלמה". וזאת בעיר שהממצאים מלמדים שלא ארכו ימיה אלא כמה עשרות שנים, ועוד פחות מ-40 שנות מלכות דוד.

קרדיט עודד אנטמן (2)
חירבת קיאפה בתצלום אוויר (עודד אנטמן)

תערוכת תנ"ך שלא מאמינה בתנ"ך

נוצר הרושם האבסורדי מביקור בתערוכה, שממצאיה האמורים להוכיח את אמיתות התנ"ך, אינם מקבלם את הטקסט המקראי כאמת אלא שגם הטקסט עצמו הוא נתון לביקורת כמו הממצאים עצמם. וכאשר אין נקודת מוצא מוסכמת הרי שכל המסקנות הן ספקולציות בלבד.

לדוגמא השם "אשבעל" המופיע על אחד הממצאים, מופיע בתנ"ך כשם של אחד מבני שאול "וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל" (דברי הימים א פרק ח לג, וכן פרק ט לט). אך מה לעשות שבספר שמואל לא מופיע שם זה, אלא שם של בן נוסף שלא מוזכר בדברי הימים – "אִישׁ בֹּשֶׁת" (שמואל ב פרק ב ח' ועוד), אבל זה לא מבלבל את הארכאולוגים, לבן קראו אֶשְׁבָּעַל ו"מישהו תיקן בספר שמואל מאשבעל שמזכיר שם של עבודה זרה ל"אִישׁ בֹּשֶׁת", ככה מוכיחים את הצריך הוכחה.

קרדיט עודד אנטמן (3)
אין חרב ואין ראש של גוליית (עודד אנטמן)

אז איפה דוד ואיפה גוליית בכל הסיפור – כשמה של התערוכה. כל מי שיבוא אליה יתאכזב. אין דוד בממצאים ואין גוליית. אין חרב דוד ואין הראש של גלית. אין שום ממצא המעיד על קרב שנערך בסמוך לעיר מאותה תקופה, למרות שנמצאו בעיר כלי נשק משוכללים אך מה בינם ולבין "וחרב אין ביד דוד".

אם כן למי מיועדת התערוכה? בעיקר לעולם הנוצרי – החילוני ו/או הפרוטסטנטי, שאין לו מסורת מדורי דורות על אמינות ואמיתות התנ"ך כמו בעם ישראל. הוא זה שנזקק להוכחות "חוץ מקראיות" לביסוס התאולוגיה החילונית/דתית שלו. אולי אותם ממצאים ישכנעו קהל יעד זה – אותי זה לא שכנע!.

ממוזיאון ארצות המקרא נמסר בתגובה: "התערוכה לא מתיימרת לשכנע את המבקרים באמיתות של תיאוריה זו או אחרת, אלא להציג את הממצאים בהקשרם ההיסטורי, הארכיאולוגי והמקראי הרחב ולשטוח בפני המבקר את השאלות והדעות השונות. כך לדוגמא, בשם התערוכה המוזיאון בחר לציין את המילה "חידה" – לאור השאלות הרבות המתעוררות סביב האתר והפרשנויות שהוצעו אודותיו. המבנה האוצרותי של התערוכה מבקש להציג לציבור את הממצאים הארכיאולוגיים הנדונים בפרספקטיבה מקראית, ובוחר להציב לאורכה פסוקים וציטוטים מהתנ"ך.

באתר הארכיאולוגי "חורבת קיאפה", שעליו מתבססת התערוכה, והשוכן בעמק האלה בגבול בין פלשת ליהודה, התגלתה עיר מבוצרת ייחודית בעלת שני שערים. מומחים וחוקרים מהמעלה הראשונה מציעים לזהותה עם "שעריים" המקראית הנזכרת בתנ"ך בנחלת שבט יהודה ובסיפור הקרב בין דוד לגוליית. תיארוך העיר למאה העשירית לפנה"ס, תקופת ראשית המלוכה בישראל ע"פ התנ"ך, העמידו את האתר במרכז של פולמוס גדול בין מיטב המומחים בתחום, על היחס בין התיאור המקראי לממצאים הארכיאולוגים, שכמעט ואינם קיימים מתקופה זו.

האתר מעורר עניין רב בקרב מאות אלפים ברחבי העולם סביב תקופה מסקרנת זו בתולדות העם היהודי, אשר שרידיה מוצגים בתערוכה. התערוכה מיועדת לכל חובב תרבות ותולדות העם היהודי באשר הוא, למתעניינים בארכיאולוגיה, תנ"ך והיסטוריה בארץ ובעולם".

==

תערוכה: "בין דוד לגוליית – חידת קיאפה". מוזיאון ארצות המקרא ירושלים