נאום התוכחה של הרב יצחק נריה אתמול בכנס ירושלים, על מיעוט תלמידי הישיבות בציונות הדתית מביא גל של תגובות מרבנים ברשת החברתית פייסבוק.

מוקדם יותר הבוקר הבאנו בסרוגים את דבריו של הרב חיים נבון ממודיעין לפיו דווקא יש עלייה גדולה בלימוד התורה וכי מדובר בהישג ולא בכשלון.

רבנים סרוגים נוספים הגיבו גם הם על דבריו של הרב נריה. רב קהילת 'אברהם יגל' בגבעת שמואל, הרב אבינדב אבוקרט, שלל את ההשוואה של הרב נריה בין הציונות הדתית לישיבת חברון החרדית:

"רב ציוני דתי שאומר לישיבות הציונות הדתית להיות דומות לישיבת חברון החרדית – אינו רב ציוני דתי.

רב ציוני דתי אמור להגיד לישיבות הציונות הדתית להיות דומות לישיבה המרכזית העולמית. אחרי שרב ינאם נאום כזה אני מוכן להתחיל את הדיון."

הרב אביע"ד סנדרס מישיבת אורות שאול העלה סדרה של קושיות על דבריו של הרב נריה: "מעבר לכך שהרב נריה התעלם בצורה בוטה מעולם התורה הנשי שצומח כאן (רק במדרשת לינדנבאום 120 בנות בשנה א׳ ומספר דומה במדרשת הרובע ועוד המון בנות בהמון מדרשות מכל ההשקפות והסגנונות).

הוא התעלם גם מישיבת הר עציון ומהמון ישיבות הסדר ומכוני מחקר דתי. הוא התעלם מעלי, עצמונה, קשת, יתיר, צהלי ועוד מכינות שמכינות בנים ובנות לצבא מתוך אמונה גדולה. הוא התעלם מבני הציונות הדתית שהולכים לעתודה מתוך נקודה של אמונה ורצון לתרומה למדינה. ונראה לי שלא סתם."

הרב סנדרס הוסיף: "אכן ישנה בעיה גדולה בציבור הציוני דתי, הקודש לא הפך להיות מרכז החיים, הציבור הדתי מעדיף את מגזין מוצש על מגזין שבת. יותר מדי עלונים מלאים בפרסומות לטיסות לחו״ל, יותר מדי אנשים התורה והקודש פשוט לא מעניינים אותם והם פשוט רוצים ״לזרום״. אך השאיפה ודאי שאינה לישיבת ״חברון״! בישיבת ״חברון״ לא מדברים על הקודש.

הקודש הוא חלק מכל מארג החיים, יש לו המון צורות. נכון שהישיבות והמדרשות הם תיבת הנח בהם נוצרת הזיקה לקודש שאמור ללוות את האדם לאורך כל החיים, אך זה לא ״חברון״, בחברון יש שאיפה לתורה ולא לקודש.

התורה של ״חברון״ לא תצמיח תורה של גאולה, תורה שארוגה בחיים. תורה של ״חברון״ לא תהיה פתוחה לשיח הנשי החדש שעולם התורה זקוק לו, התורה של חברון לא מבינה את האתגרים של בניית מדינה.

כשהרב קוק שרטט את הישיבה המרכזית העולמית הוא שרטט מקום בו בית המדרש במרכז ואליו מחוברים היכלי למידה למדעים כולם. זה לא ״חברון״, אנחנו פשוט לא צריכים ״חברון שלנו, עצם העלאת המשל הזה, עצם ההשוואה הזאת, סימון המטרה הזה הנו בעייתי. הרכנת הראש אל מול הציבור החרדי אין לה מקום, לא בגלל שישיבת ״חברון״ היא מקום לא מרשים ולא בגלל שעולם התורה החרדי אינו גדול ועוצמתי, אלא בגלל שאנו לא שואפים לשם. אנו שואפים לקודש שארוג בתוך כלל החיים ולא רק בתוך בית המדרש".

הרב יוני רוזנצוויג מבית שמש הסכים לחלק מהדברים: "אם כוונת הרב נריה הייתה לומר שהוא מיצר על כך שלימוד תורה אינו תופס חלק נכבד יותר בתפיסת העולם של צעירינו, או שיותר חבר'ה לא באים לישיבות לאחר התיכון, אני מצטרף לדבריו."

"אולם, אם הכוונה הייתה להעלות על נס את דרך החיים והאידיאולוגיה החרדיים, כאן אינני מסכים…  אצלי, הציונות שלי, האידיאולוגיה שלי לעניין שילוב קודם וחול, האמונה שלי בפתיחות לעולם האקדמי וכו' – כל אלו משחקים תפקיד מכריע בעיצוב הזהות הדתית שלי. ויתור עליהם הוא ממילא ויתור גדול על תורה שלמה ורחבה, שאינה מצטמצמת בקרן זוית של "חברון" או פוניבז".

גם עורך המוסף המשפטי של 'מקור ראשון' יהודה יפרח, בעל תואר שלישי ומוסמך לרבנות, התייחס לדברי הרב נריה: "אין בציונות הדתית משפחות אצולה רבניות שהפכו את התורה קרדום לחפור בה. אין מוקדי כוח משפחתיים שמחזיקים את מועצת הרבנות הראשית בגרון וממנים מקורבים כלבבם. אין שלטון מרנים שמפיקים מה'תיירה' עצמה פוליטית, מינויים נחשקים ושליטה על מוקדי הון ושררה.

לכן בסוף, כשצעירים מוכשרים ואינטלגנטיים בוחרים לוותר על מנעמי ההייטק לטובת משרה רבנית קשה, סזיפית ולא מתגמלת – אתה יודע שיש סיכוי לא רע שאהבת א-לוהים באמת נגעה ללבבם."