לקראת ציון שנה לשחרור התצפיתניות משבי חמאס, שורדת השבי נעמה לוי מתראיינת לראשונה ומשחזרת את הרגעים הקשים מ-7 באוקטובר. בריאיון שישודר ביום ראשון הקרוב בגלי צה"ל, היא חוזרת אל השעות הארוכות במיגונית, אל תחושת הבדידות ואל הרגעים שבהם הזמן חדל מלהתקדם.

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎גלי צה"ל glz‎‏ (@‏‎glzradio‎‏)‎‏

"שעות שהרגישו כמו נצח"

לוי מתארת את השעות שבהן שהתה במיגונית במוצב נחל עוז, כשהמציאות סביב הולכת ומתפרקת. "אלה שעות שהרגישו כמו נצח", היא מספרת. "את יושבת מול החברות שלך שנרצחו, ואת לא מבינה למה זה לא עובר. את לא יודעת מה הולך לקרות".

חפיפה אחת – ומציאות שהתהפכה

לצידה מתראיינת שורדת השבי קרינה ארייב. השתיים נפגשו לראשונה ביום שישי, 6 באוקטובר, לחפיפה שגרתית בחמ״ל התצפיתניות – יממה בלבד לאחר שלוי הגיעה למוצב נחל עוז. מפגש קצר ושגרתי, שהפך בתוך שעות לסיפור חיים אחר לגמרי. הפעם הבאה שבה נפגשו לא הייתה עוד במוצב, אלא בשבי בעזה, חודשים לאחר מכן. בריאיון הן חוזרות לאותו רגע מטלטל, ומספרות כיצד המפגש המחודש התרחש בתוך מציאות קיצונית, רחוקה מכל מה שהכירו קודם לכן.

(Photo by Avshalom Sassoni/Flash90)

שנה אחרי השחרור

שנה לאחר חזרתן מהשבי, לוי וארייב מדברות גם על תחושת החופש, על ההתמודדות שאחרי – ועל הקשר שנשמר מאז. הן מספרות על שיחות הוואטסאפ הארוכות ביניהן, גם היום, שבהן הן חוזרות לרגעים מהשבי ומנסות יחד לעבד את הזיכרונות.

הריאיון המלא ישודר ביום ראשון הקרוב בתוכנית "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל.