כבישי ישראל נחסמו בדגלים צהובים, בקריאה להשבת החטופים. כביכול, אזרחי ישראל הם האשמים שהחטופים במצב קשה וכואב. חסימות אלו מצטרפות לאין ספור הפגנות ועצרות למען החטופים, שבכולן מופנית האצבע המאשימה אל ממשלת ישראל. בכל אלו מוצעת דרך אחת בלבד להשיב את החטופים, והיא "עסקה בכל מחיר".

כן, "בכל מחיר". בלי התחשבות כלל מה יהיה המחיר. בלי להתבונן מה היה המחיר של עסקת שליט, מה תוצאותיה, כמה יהודים נהרגו ואף נחטפו בעקבותיה. וכך גם המפגינים עוצמים את העיניים מפני המחיר של העסקה שהם מציעים "בכל מחיר". גם אם בעקבותיה יהרגו יהודים רבים, ויחטפו עוד אחרים, שעבורם שוב נעשה "עסקה בכל מחיר", וחוזר חלילה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תיעודים מההפגנות

אך מי אמר שרק זו הדרך לשחרר את החטופים, וזה סוג המחיר היחיד האפשרי לשלם? אולי אפשר לחשוב על אפשרויות נוספות, עם סוג מחיר אחר?

כדי לגדוע מוטיבציה עתידית שלהם לחטוף יהודים, צריך שהמחיר יושת בעיקר על אויבינו, מבקשי רעתנו, חוטפי בנינו. שהם יבינו בדרך כואבת, שלא "משתלם" לחטוף יהודים. שיבינו בדרך הקשה, שכל עוד הם מחזיקים את החטופים אצלם, הם ישלמו על כך מחיר כבד וכואב.

לדוגמא, אם נודיע לחמאס, שכל יום שהחטופים מוחזקים בידם, אנו נוציא להורג כמה מחבריהם המחבלים המוחזקים אצלנו בבתי הסוהר, ואם יפגעו בחטופים לרעה, נהרוג מיידית את כולם, תהיה זו צורת עבודה אחרת לשחרור החטופים.

אם נחסום כל כניסת "סיוע הומניטרי" לעזה- לא מזון, לא מים, לא תרופות, לא דלק, וגם לא חשמל- ונסביר להם באופן ברור, שכל עוד החטופים לא שבים בריאים ושלמים, זה יהיה מצבם, אזי תושבי עזה הרעבים יתחננו לחמאס לשחרר את החטופים.

אפשר לחשוב על רעיונות נוספים. כגון, כל עוד החטופים לא חוזרים אין אוכל לאסירים הביטחוניים, או כל רעיון אחר העולה על הדעת.

העיקר, מדוע שאנו נשלם מחיר על השבת החטופים, והם לא ישלמו מחיר על החזקת החטופים?

מדוע שאנו נתחנן לפניהם כדי להציע עסקה? אפשר ליצור מצב בו הם יתחננו לפנינו כדי לקדם עסקה. אולי אפילו יתחננו להשיב אותם גם בלי עיסקה.

אם ניצור מצב שבו כל יום שהם מחזיקים את החטופים, הם אלו שישלמו את המחיר, אזי החטופים היו חוזרים מזמן.

באופן כזה, לא נצטרך לשחרר שום מחבל תמורת החטופים, ואף יהודי לא יפגע מכך. העסקה תהיה מאוד ברורה: "לחם תמורת חטופים", או "מים תמורת חטופים". אפשר להוסיף גם תרופות או חשמל תמורת חטופים, העיקר שהמחיר והתמורה יהיו כאלו, שיהיה ברור, שלא משתלם לחטוף יהודים.

לא נהיה תמימים. צפוי מראש שמדינת ישראל תשלם מחיר בינלאומי על מדיניות בסגנון זה, ו"נחטוף" הרבה גינויים על כך. אולי אפילו יותר מהמצב היום, שאנו גם מכניסים להם אלפי משאיות של מזון, וגם מואשמים בהרעבת תושבי עזה. אך אם אנו מוכנים לשלם מחיר עבור שחרור החטופים, מדוע מחיר של דם יהודי עדיף ממחיר של גינוי בינלאומי?

ולמפגינים אומר, תמשיכו להפגין. תמשיכו להאשים את הממשלה בכך שהחטופים טרם חזרו. אך תפגינו על הדבר הנכון.

תפגינו על כך שמעבירים לאויבינו אלפי משאיות מלאות אוכל. תפגינו על כך שטרם סגרו להם את שיבר המים ואת החשמל. כי זה מה שמעכב את חזרת החטופים.

תאשימו את הממשלה, שהיא נכנעת ללחץ היועמ"שים, ללחץ בינלאומי, או לעיוות מוסרי פנימי הקיים בה, ומספקת מזון לאויבינו. תאשימו אותה גם על עצם הדבר, וגם שבעקבות כך, עשרות חטופים עדיין לא חזרו.

תחסמו את כל הכבישים על הנושא הזה. כי זו גם הפקרת חטופינו, גם נתינת כוח לאויבינו לפגוע בחיילינו, ומחזק את החפצים ברעתנו.

בע"ה כאשר תפגינו על הנושא הזה, העם כולו ירגיש שהשביתה צודקת.

=======

הרב מאיר גולדמינץ הוא ראש ישיבת 'חוות גלעד'.