לא הבנתם על מה מציינים את יום הזכרון

בין הרוגי הטרור של השנה האחרונה, נוסף ללוח הזכרון בהר הרצל גם שמו של מחמד אבו-חדיר, שנרצח ע"י כמה יהודים בשל היותו ערבי.

הדבר עורר רוגז משני הצדדים. בני משפחתו של אבו-חדיר כעסו. לטענתם, הם לא ישראלים, הם מתנגדים למדינת ישראל, ובנם לא מת למען מדינת ישראל.

טענה דומה העלו במטה נפגעי הטרור. גם הם לא אהבו את העובדה שיקיריהם מונצחים על לוח אחד יחד עם אבו-חדיר. טענתם דומה מאד לטענת בני משפחת אבו-חדיר: נפגעי הטרור הם אנשים שמתו על הקמת מדינת ישראל ועל קיומה. אנשים שבזכות קרבנם אנו חיים במדינה. זה בהחלט לא המקרה של אבו-חדיר.

יום הזכרון נועד להזכיר את אלה שמסרו את חייהם על הקמת המדינה וקיומה. הוא לא יום שנועד להזכיר את מי שמת בגלל סכסוך בין עמים. (מי שסובר אחרת – בשבילו הקים מי שהקים את הטקס האלטרנטיבי, שרוב אזרחי המדינה סולדים ממנו ובצדק). האם אלה שכתבו את שמו של אבו-חדיר על השלט לא מבינים את זה?

האם לא אכפת להם שהם פוגעים ברגשות המשפחות משני הצדדים? ובראש ובראשונה – פוגעים באופיו של יום הזכרון? את התשובה אפשר למצוא בתחום אחר לגמרי, שקשור דווקא ליום העצמאות.

ההתנגדות לציונות

במהלך מאה השנים האחרונות, גדולי החרדים התנגדו לציונות. הדבר גרם לכך שהם אסרו על תלמידיהם לעלות לארץ (וכידוע, כתוצאה מכך רבים מהם מתו בשואה). ונשאלת השאלה למה. נניח שאני מבין למה הם התנגדו פרסונלית לתנועה הציונית. אבל הם למדו תורה, הם לא יודעים את ערכה של ארץ ישראל? הם לא יודעים את מעלתה של ישיבת ארץ ישראל?

התשובה היא מאד אנושית: כאשר אלה שמדברים על ארץ ישראל הם גם אלה שכופרים בתורת ישראל ועוברים על מצוותיה, יש לאדם שאיפה להוכיח בכל מחיר לעצמו ולחברה ש"אני לא חלק מהם". השאיפה האנושית להוכיח ש"אני לא חלק מהם", מביאה את האדם לרמיסת כמה ערכים אחרים בדרך.

במקרה של החרדים, כדי להוכיח לעצמם ולאחרים ש"אני לא חלק מהם" הם רמסו את ארץ ישראל. במקרה של אבו-חדיר, השאיפה להוכיח ש"אני לא חלק מהם" היא שגרמה להם לפגוע ברגשות המשפחות משני הצדדים, ובאופיו של יום הזכרון.

יום העצמאות

אנחנו עומדים בערב יום העצמאות. אמנם, עצמאותו של העם ולא עצמאות החשיבה, אבל אם כבר אנחנו מדברים על עצמאות – ננצל את ההזדמנות ונפתח גם עצמאות של מחשבה. מחשבותיו של אדם צריכות להיות עצמאיות. השיקולים צריכים להיות לגופם של דברים, ולא רק מתוך אובססיה להוכיח לעצמו ולאחרים לאן הוא שייך ולאן אינו שייך.

חג עצמאות שמח.