מאז השבעה באוקטובר כמעט אין ישראלי שלא נחשף לשיתוף הפעולה של אונר"א עם ארגון הטרור חמאס. עובדיה השתתפו באופן פעיל בטבח, ברצח, בחטיפה ובאונס, ומדי כמעט יום ביומו דובר צה"ל מפרסם ממצאים של בתי ספר ומתחמים של הארגון שמשמשים את מחבלי החמאס להתבצרות ולאגירת אמל"ח, שלא לדבר על חומרי ההסתה נגד ישראל שאותם הם מלמדים בבתי הספר שהם מפעילים. כלומר הארגון עצמו העמיד את התשתיות שלו עבור הטרור.
העובדה שסינוואר החזיק בקרבתו תעודה של עובד אונר"א, מראה על החשיבות שייחס לאפשרות שזה יסייע לו. היה מצופה שהממשלה תנקוט פעולה נגד הארגון, אך מכיוון שזה לא קרה התחלתי לקדם הצעת חוק שתוציא אותם מהחוק ותפסיק את הקשר של מדינת ישראל איתם.
צריך להבין שההסכם היחידי שמאפשר לאונר"א לפעול באזור הוא חילופי אגרות משנת 1967 שנותנים למדינת ישראל את הזכות להפסיק אותו באם תרצה בכך. הצעת החוק שלי מבטלת את אותו הסכם, כך שאונר"א לא יוכל לפעול בארץ, עובדיה לא יוכלו להכנס לארץ, החסינויות שלהם יבוטלו, יאסר כל קשר בין בעלי תפקידים בישראל עם אנשיהם, וההטבות הכלכליות שהם קיבלו כמו פטור ממיסים שונים, יבוטלו. למעשה אנחנו נוריד עליהם את מסך הברזל.
בכנסת מקודמת הצעת חוק נוספת בהקשר לאונר"א, של ח"כ בועז ביסמוט שנוגעת אך ורק לפעילות של הארגון בירושלים אך אין בו באמת כלים והוא הצהרתי בלבד כפי שמציעו העיד לא פעם. לעומת זאת החוק שאני מקדמת בשותפות עם חברי כנסת מכלל המפלגות הציוניות שבמיינסטרים הציבורי- הליכוד, יש עתיד, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי, נותן כלים והוא אופרטיבי ונושך. למרות רצוני למזג את החוקים לחוק אחד, בועז ביסמוט מסיבותיו שלו סרב והתעקש להשאר עם הנוסח שלו ואני מכבדת את רצונו.
מתחילת הליך החקיקה, ראש הממשלה, למרות הצהרותיו נגד אונר"א, ניסה לטרפד את החוק. למה הוא עשה זאת? שאלה טובה. הוא הפעיל את המל"ל ומשרדי הממשלה כדי להקשות אך הרבה הודות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין שהציג נחישות מעוררת כבוד, החוק התקדם.
יש לציין שנציגות השב"כ שנכחה באחד מהדיונים החסויים על החוק הבהירה שאונר"א מהווה סכנה ביטחונית למדינת ישראל ואם זאת, עדיין נציגיו של נתניהו התנגדו לחקיקה נגד הסוכנות.
אחרי שהחוק אושר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החו"ב, סיכמתי עם יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה שההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית במליאה, תערך ב-28.10, ביום הראשון לחזרת הכנסת לפגרה מה שהלחיץ מאוד את הקהילה הבינלאומית.
בשבוע שעבר, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין שיגרו לנתניהו ולגלנט מכתב איום עם דרישה מפורשת לעצור את החקיקה נגד אונר"א בכנסת ואם לא, אז הם יפעילו אמברגו נשק על מדינת ישראל.
זו חציית קו אדום. עם כל הכבוד לארה"ב שהיא באמת ידידתנו הגדולה ביותר, התערבות בחקיקה של הכנסת היא דבר שלא יעשה. הממשל האמריקאי יחד עם האירופאים מתעלמים מכך שמדינת ישראל היא מדינה ריבונית ולא עוד מדינה בארצות הברית ובכך מנסים לפגוע באינטרס הלאומי שלנו.
חשוב להזכיר שממשל טראמפ בזמנו הבין את הקשר של אונר"א לטרור והפסיק את המימון של הדוד סם לארגון. אם יתבצע סקר בקרב הציבור הישראלי, כנראה שלמעלה מ-90% יהיו בעד החוק הזה ורובם הגדול לא יהיו מוכנים לכניעה ללחצים חיצוניים שיעצרו אותו. החברה הישראלית מבינה שאונר"א זה שלוחה של החמאס וחבל שהעולם לא מבין את זה או לא רוצה להבין את זה.
ביום שני הבא, החוק יעלה להצבעה, הכנסת תאמר את דברה ושהעולם יתמודד. החקיקה הזאת מוקדשת לזכרם של כל קורבנות הטרור ולמשפחותיהם.
