בחפירות בעיירה היהודית סוסיא בדרום הר חברון נמצא ערב ל"ג בעומר, ממצא מרגש, מטבע מימי מרד בר כוכבא.

העיירה היהודית סוסיא ידועה כיישוב יהודי גדול ששגשג בתקופת התלמוד, ובו בית כנסת גדול ומפואר. בבית הכנסת נתגלו שרידיו של ארון קודש מעוטר בשיש, היפה ביותר שנמצא עד כה בארץ, המוצג כיום במוזיאון ישראל. לצידו נמצאה גם מנורת שיש מפוארת, מאפיין הידוע מבתי הכנסת של יהודה.

(צילום: מאור אזולאי, גיל לדל, אתר סוסיא)

בתי הכפר, הפרושים על פני שתי גבעות, כוללים גם מערכת מורכבת של מערות אשר שימשו את התושבים לאחסון, אך גם למחסה מהחום בקיץ. בפתחי המערות נמצאו עשרות מקוואות טהרה, המאפיינים יישובים יהודיים.

אחד הבתים האלו נחפר בשנים האחרונות בחפירה חינוכית על ידי מאות ילדי בתי הספר מהסביבה, ביוזמת המורה ריקי ברקוביץ' (שבנה, איל מאיר ברקוביץ', נפל בעזה). בחפירות מצאו הילדים ממצאים רבים שמוכיחים כי העיירה למעשה חיה עוד שנים רבות מעבר לתקופת התלמוד, עד למאה האחת עשרה לספירה, תחת שלטון מוסלמי. בין השאר נתגלו מטבעות, כלי חרס יחודיים, ואפילו זרעים של הצמחים אותם גידלו תושבי המקום: שעורה, חיטה, עדשים, חומוס, ועוד.

המטבע של בר כוכבא נמצא במערה הגדולה ביותר באתר, הכוללת חדרים רבים. אחד מפתחי המערה נפתח אל פיר בחצר בית הכנסת, וייתכן ששימש גם למחבוא תושבי העיירה בעת פשיטות שודדים. אך מסתבר שתולדותיה של המערה קדומות בהרבה לבית הכנסת, שנבנה סביב שנת 400 לספירה, ולמעשה לעיירה כולה- הרי מרד בר כוכבא ארע בשנת 135 לספירה!

(ד"ר אחיה כהן תבור, הארכיאולוג של סוסיא, צילום: מאור אזולאי, גיל לדל, אתר סוסיא)

אומר הארכאולוג של סוסיא, ד"ר אחיה כהן-תבור: "מטבעות בר כוכבא הם ממצא נדיר, בפרט מטבע במצב טוב כל כך. זהו מטבע ברונזה (ארד), כאשר בצד אחד שלו מוטבע אשכול ענבים עם הכיתוב "לחרות ירושלים", ובצד השני עץ דקל, ושמו הפרטי של בר כוכבא "שמעון". מעבר לכך, המטבע הוא למעשה הטבעה משנית על גבי מטבע רומאי, שהוסב על ידי המורדים למטבע יהודי. המטבע הזה חשוב ביותר מאחר שהוא מעיד לא רק על כך שמורדי בר כוכבא מצאו מחסה במערה, אלא שלמעשה היה בסוסיא יישוב כבר בתקופת בית המקדש השני."

עוד הוסיף "העבודה בארכאולוגיה כרוכה בהרבה אבק וחום, אבל היא גם מאד מרגשת. במיוחד בימים אלו מרגש אותי למצוא דרישת שלום כזו מלוחמים יהודים, שהתחבאו במערה הזו לפני 1900 שנים. הרי מרד בר כוכבא הסתיים במכה גדולה ליהודים, אך הנה אנחנו כאן, והרומאים אינם".

החפירה מתבצעת מטעם קצין מטה ארכאולוגיה במנהל האזרחי, בסיוע החברה לפיתוח חבל יתיר. צילום: זיו צור, גיל לדל, מאור אזולאי.