מרטין לותר קינג צדק – לאו דווקא הרבנים - סרוגים

מרטין לותר קינג צדק – לאו דווקא הרבנים

לטעון שהחופש האמתי הוא עבודת השם ובכך להצדיק עבודת פרך, סבל וכאבים של מאות אלפי בני אדם: בין של עם ישראל במצרים ובין של השחורים בארה"ב – הוא התעלמות מוחלטת מליבה של האנושות, המוסר והצדק והמאבקים שגדעו את הרוע העולמי. מצער לראות שבישיבה בה לומד הכותב השתבשה התורה עד כדי כך. מאמר תגובה

מרטין לותר קינג צדק – לאו דווקא הרבנים

שחרור העבדים השחורים בארה"ב ומאבק התנועות לזכויות האזרח לשוויון בין שחורים ולבנים בארה"ב היה מהמאבקים הצודקים והנכונים בהיסטוריה העולמית בכלל ובמאה ה20 בפרט, עד שבמאמרו של נעם אלטמן טוען בפלפול ישיבתי לטובת הגישה שהייתה מצויה אצל גדולי הגזענים בדיונים על שחרור העבדים שאין לשחורים מה לעשות בחופש, מעלה את התמיהה החוזרת ונשנית על גישת היהדות למוסר וצדק אל מול פלפול בתוך חומות הישיבה שמפרידות את עולם המציאות מהלימוד.

פרשנות בפסוקי המקרא – על דעת הפרשן והשקפתו

לימוד התנ"ך לבדו בלעדי פרשנות מוסדרת של תורה בעל פה, יכול להוביל לאלפי פרשנויות שחלקן יכולות לקבל אחיזה בעולם היהדות וחלקן לא. אפשר למצוא כל דבר שבעולם בקריאת פסוקים בפשט: מהפיכת היהדות ההלכתית למעודדת מדון, רצח וגזענות ועד הפיכתה למובילת הצדק והמוסר בעולם. השאלה היא מאיזה מקום בא האדם התורני להביע את משנתו, וכל מה שירצה יוכל כנראה למצוא ולהפך בה כרצונו.

כאשר רבי פתח אוצרותיו בשני בצורת, אמר: "יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי הלכה, בעלי הגדה – אבל עמי הארץ אל יכנסו" (ב"ב ח.), וכתב ע"כ הרש"ש: "משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא…ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם יד כ"כ במקרא". כנראה שלא סתם.

הכותב מוצא את ההבדלים בין אמירתו של מרטין לות'ר קינג: "Let my people go", לבין הפסוק "שלח את עמי" כאשר לטענתו המילה האחרונה בפסוק: "ויעבדני" משנה את התמונה כולה: "ההבדל בלי המילה 'ויעבדני' הינה בדיוק ההבדל בין היהדות לשאר הדתות בעולם, ובין ההשקפה הישראלית לתרבות המערבית", ובפלפולים מראה שכל עניין יציאת מצריים היה כדי שיעבדו את השם ולא לחופש פיזי מפני עבודות הפרך.

האמנם? קל לראות בתחילת פרק ב' בספר שמות בדיוק ההיפך: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה – ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוהים מן העבודה. וישמע אלוהים את נאקתם ויזכור אלוהים את בריתו". נכון, אפשר להמשיך ולפרש למה משה סירב להוציא את בנ"י ממצריים – אבל על סמך פרשנות יחידאית של הכותב הוא הופך לגמרי את משמעות הפסוקים שמשה פשוט לא חשב שהוא ראוי לכך או מסוגל לכך.

האם יש הבדל בין מילה שמסיימת פסוק ומשמעותה? קל לראות דוגמא בולטת של "ואהבת לרעך כמוך". פרופ' ליבוביץ' במאמרו "מצוות מעשיות" יצא נגד הרעיון שבפסוק זה טמונה המוסריות הגדולה של היהדות בגלל הסיומת של "אני השם" שנמצאת בסופו: "ואהבת לרעך כמוך בלי הסיום 'אני השם' – זהו הכלל הגדול של האתאיסט קאנט", ותו לא. אמנם, ניתן להבין מחז"ל שלא פירשו כמותו, אלא הפכו את הפסוק ל-"כלל גדול בתורה".

עמדת הרבנים בעד העבדות: כתם שחור בהיסטוריה היהודית

הפלפולים הישיבתיים שנועדו לחזק את עמדת הכותב בעצם אינה ראשונית ומסתירה כתם 'שחור' וגדול על היהדות שלא רק שלא נקטה צעד עבור העבדות בארה"ב, ולאחר מכן לא יצאה נגד ההפרדה הגזענית בין שחורים ללבנים, אלא שאו שהייתה בעדה או שהשתיקה הרועמת אומרת דורשני.

הרב קוק הוא מגדולי רבני הציונות הדתית ובונה היטב את זהותה ויסודה, ולא סתם הוא מכונה "הרב" בסתמא. אבל לא כל דעותיו המגוונות והרבות היו מתקבלות היום, גם לא על רבני הציונות הדתית – ואין זה מוריד דבר מגדולתו הנצחית.

הצדקת העבדים השחורים משום שהיא המשך של קללת חם מצויה באגרות הראי"ה (כרך ראשון עמ' צז): "וכיוון שאנו רואים שהרבה עבדים יצאו מגזע חם יותר משני הגזעים האחרים, אנו מכירים שלתכלית ההשלמה הכללית הם היו ראויים לעבדות, ולו התרוממו לחירות בלא עת, פעלו בוודאי בחירותם הבלתי ראויה להם לרעה על הרוח האנושי ועל דרכי חיי הציבור והיחיד, וזוהי הבנת קללת נוח" – הנה תמצות דברי הכותב: אם הם עבדים כנראה שלא סתם, והם עוד לא ראויים לשחרור. פרשנות 'הבדיעבד' במקום להיכנס לעומקם של דברים ולהבין ולהכיר בגזענות מושרשת שאין לה עניין לתורה והלכה, יש בה טעם לפגם.

הרב החרדי יואל שוורץ הרחיב זאת בשנות ה-90': "גם בימינו לאחר הכרזת הדרור לכל העבדים – בכל מקום וקבלת איסור העבדות, עדיין רבים מבני חם הם עבדים בסעודיה ועוד ארצות כו' אין זו קללת עונש גרידא, אלא נוח מצא כי התיקון לבנו חם – אשר נתגלה בשחיתותו הגדולה, היא לשעבדו תחת אחיו כו' החירות למי שתכונותיו גרועות, מזיקות לו לעולם".

הנה רואים כיצד השקפות אישיות מוצאות דרכן בביסוס בכתובים, והאם לא היה כדאי למצוא דווקא ביסוס לחירות המוצדקת אצל כל אחד ואחד שראוי לחופש ולא להיות משועבד?

ולא רק בימינו, גם לאחר שחרור העבדים במאה ה-19 התבטא אחד הרבנים האמריקאיים החרדיים כי הסיבה שנרצח נשיא ארה"ב לינקולן היה "כי עונש זה הגיע לו עבור שעבר על הקללה: ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו כו' ועל כן כל מי שינסה לעשות כדוגמתו – אחריתו יהיה כמותו" (הציטוט בספר "ארצות החיים", דוב שוורץ עמ' נ"ב ע"א).

רצח הנשיא לינקולן. מהעיתונות.

אין זה המקום להרחיב על העבדות רבת השנים של השחורים בארה"ב שגובתה במשפט ובחוק האמריקאי והפכה אותם לחפצים ושעשוע שיעשו בהם כרצונם. ואין המטרה כאן לזעזע, אבל המידע הרב במחקרים ובעדויות הופך זאת לכתם בלתי ניתן להסרה בהיסטוריה: העבדים היו מולקים לעתים תכופות על עבודה איטית או על ידע קרוא וכתוב, ואפילו סתם אם הבעלים חשב לנכון להכות אותו. העבדים היו מסומנים בקולר ופעמים גם עם קוצים שהיו בולטים מהקולר כדי שישרטו אותם בעבודתם ובזמן שכיבה. הטלת מום או סירוס היו נהוגות באופן שכיח. משגיחי עבדים הורו לאחר ההלקאה להחמיר את פצעיהם באמצעות שפשוף לבנה או מריחת פלפל אדום. עבדים ושפחות רבים סבלו מהתעללויות מיניות והיו נמכרים לזנות. כדי להלקות שפחה בהריון היו חופרים בור כדי שתכניס את בטנה והיו מלקים את גבה. כל זאת לא דרך סרטים בדיוניים, אלא מציאות מרה.

בסעיף 34 לחוקי וירג'יניה משנת 1705 בחלק 49 נחקק שאם עבד מרמה את פי אדונו ומת בתקרית הזו העבד – בעליו פטורים מעונש וכך גם כל אחד שהרג עבד שהתנגד אליו. בחוקי לואיזיאנה בשנת 1724 נחקק שאם העבד פוגע באדונו ונוצרת חבורה או שימצא דם על פניו של האדון: עונשו מוות. בשנת 1793 מוסדה החקיקה הנוקשה כלפי עבדים "בחוק העבד הנמלט הראשון" בלחצם של בעלי העבדים בדרום ובו איסור לכל עזרה לעבד לברוח, גם למדינות הצפון בהן העבדות הייתה אסורה ושחורים בהן היו חופשיים.

בשנת 1850 החוק הוקשה והביא קנס לפקידים אשר לא עצרו עבד נמלט ועונש של מאסר לחצי שנה לאלו שעוזרים לעבד לברוח. בנוסף, עבד נמלט לא יוכל לבקש משפט או חבר מושבעים לבקשת דין מן הצדק. חוק זה גרם לכליאה במרמה של שחורים בצפון ולקיחתם לעבדות בדרום באשמת שווא של עבד נמלט (כפי שמתואר בספר ובסרט "12 שנים של עבדות"). לאחר שנים ספורות בלבד פרצה מלחמת האזרחים האמריקנית בעיקר עקב המאבק לשחרור וחופש של השחורים בכל רחבי ארה"ב.

 "כשכואב – צועקים", אולי לא בישיבה של הכותב

האמריקנים נלחמו על החופש של השחורים במלחמה ארוכה ונהרגו על זכות זו. אבל רגע לפני מלחמת האזרחים נשא דברים הרב הבכיר ביותר בארה"ב בתקופה זו, בשנת 1861, הרב מוריס יעקב רפאל (רבה של הקהילה האורתודוקסית בניו-יורק) בזכות חוק העבד הנמלט. הדרשה פורסמה לאחר מכן בספר: Bible View of Slavery שם הוא דן בשאלה המוסרית שעלתה אז מה דינו של עבד ממדינות הדרום שברח לחופש למדינות הצפון. הרב רפאל אומר במפורש שמצווה להחזירו לעבדות בדרום: הן מסיבת מצוות השבת אבידה כיוון שהם בבעלותם המוחלטת של אדוניהם, והן משום שהפסוק "לא תסגיר עבד אל אדוניו" מתייחס רק לעבד שבורח מחו"ל לישראל אך לא עבד שבורח בתוך גבולות הארץ – וכך    אשרר את חוק העבד הנמלט גם בארה"ב.

הרב מוריס רפאל. בעד העבדות.

היהדות הרבנית עמדה בצד הלא נכון של ההיסטוריה. גם בזמן העבדות כמו הרב מוריס רפאל, וגם לאחר מכן עד מחצית המאה ה-20 בתקופת ההפרדה הגזעית: "נפרד אבל שווה".

רבנים גדולים ידעה ארה"ב בתקופה הזו, לא רק בתחום ההלכה והלימוד אלא במחשבה והשקפה יהודית מקיפה שהשפיעה על יהודי העולם כולו: הרב הנקין, הרב פיינשטיין, הרבי מלוביבץ' והרב סולובייצ'יק. שתיקתם הרועמת של ארבעתם – במיוחד של זה האחרון – השאירה כתם שחור על עמדת היהדות. כיצד ניתן לדבר על חסד וצדקה, לדון ביהדות ואור לגויים, לשמוע שיעור של הרב סולובייצי'ק על קול דודי דופק וזוועות העולם במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן לשבת במעדנייה נפרדת ולהזדעזע אם שחור יושב לא בחלק שהוקצה לו, או אם ח"ו בנסיעה באוטובוס, או אם יחשוב לעצמו שיכול הוא להצביע בבחירות. השחורים עברו לינצ'ים מזעזעים ורציחות ללא משפט צדק ברחבי דרום ארה"ב, גם לאחר שחרור העבדים. האמנם בכל הספרות והשו"ת לא הזכירו ולו מילה על ההפרדה הגזעית?

דווקא היהדות הרפורמית כמו השל, הובילו את התנועה לזכויות האזרח וצעדו עם מרטין לותר קינג. גם בימי הרב מוריס רפאל, היה זה דווקא הרב הרפורמי דוד איינהורן שיצא בתקיפות נגד דבריו. האם יש בכך כדי לגרוע מהיהדות האורתודוקסית? לא. האם צריך לפיכך להצדיק את הגזענות, ההפרדה והעבדות? גם לא.

שבוע שעבר חל יום מרטין לותר קינג העולמי, ובמקום לחזור בתשובה ולנסות להבין את הזכות לחירות של כל אדם ואדם, כותב המאמר החליט – על סמך פרשנות יחידה שלו – להפוך את ההיסטוריה ולהצדיק את העבדות בטענתו שלפעמים עבדים צריכים להישאר עבדים כי החופש לא טוב להם. כדאי להזכיר לכותב שהוא לא חווה עבדות מימיו על סמך גזע או צבע עור, ושדווקא העם היהודי מכיר היטב מהי שפיטה לפי גזע ולא לפי מעשים וחיים שלמים.

לסיכום: פרשנות של פסוקי המקרא תלויה בעמדת הפרשן והשקפתו. כאשר אני למדתי בישיבה, מעבר להבנת התלמוד ועיונו, לימוד בהלכה ובהשקפה, לימדו אותי רבותיי הנכבדים שיש להבין ולכבד כל אדם באשר הוא אדם, לעזור ולהיות בעל חסד וצדקה – ושדרך ארץ קדמה לתורה. בישיבתי שלי למדתי רבות על כבוד חכמים למרות הדעות המגוונות, למדתי הסתכלות מעמיקה של מציאות אל מול לימוד ושאל לנו להתחבא תחת ספסלי הישיבה ברגע האמת: "כשכואב – צועקים". זוהי עמדתי כאשר אני בא לפרש פסוקי מקרא.

לטעון שהחופש האמתי הוא עבודת השם ובכך להצדיק עבודת פרך, סבל וכאבים של מאות אלפי בני אדם: בין של עם ישראל במצרים ובין של השחורים הארה"ב – הוא התעלמות מוחלטת מליבה של האנושות, המוסר והצדק והמאבקים שגדעו את הרוע העולמי. בישיבתנו למדנו על "כל האומר אין לו אלא תורה – אפילו תורה אין לו", שפירושו: כל האומר שאין לו אלא רק תורה בלי חכמה כללית ואנושית, בלי להבין את העולם והמציאות – גם תורה אין לו.  מצער אותי לראות שבישיבת הכותב השתבשה התורה עד כדי כך.

==

הכותב: יהודה לוינגר, בוגר ישיבת  קרית שמונה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
עוד שמאלן שקרן ומחליא
טל | 21-01-2018 13:40
היו רבנים בעד העבדות והיו שהתנגדו לה. לעבדות היו צדדים נכונים, בוודאי לשעתם, וטוב שלא בוטלה במחי יד אלא פחתה אט אט עד שנעלמה.
2
צודק
משה | 22-01-2018 8:01
מאמר חק ואמיתי. יישר כח. צריך להודות באמת המרה: רבני ישראל (איני מדבר על צדיקים) אינם מקור המוסר. גם לגבי ההתעלמות מסבלם של בעלי החיים אנו עדים לשתיקתם המבישה. וגם שם במקום לתקן הם יוצרים אידיאולוגיות המצדיקות את הסבל. הישועה בא תבוא מתוך העם הנורמלי, שהתורה אצלו בטהרתה כסם חיים, ומלמדת מוסר אמיתי.
3
אם קרית, לא שנית...
דוד | 23-01-2018 0:16
תוספות היסטוריות מלוות בתאריכים מדוייקים אינם הופכים מלל לבעל תוכן ענייני. להשוות תקופה בה העבדות קיימת רק במקומות מסויימים בעולם, ולהשוותה לימינו - זה על גבול הטפשות. משל למה הדבר דומה? לוויכוח עם הרמח''ל על התיזה שלא יכולה להיות ספינת ברזל באוויר... אם חכם הינך, חזור בך ואם לאו, המשך בסכלותך ואל תאכיל את הקוראים בהגיגי בלע וסרק
4
עמדות הרבנים כיום כלפי הערבים לא שונות
גם היום | 23-01-2018 16:37
חושבים שאפשר לתת להם להיות תחת ריבונות ישראלית אבל לא לתת להם להצביע בבחירות לכנסת.
5
זו התוצאה של יהודי שרק לומד ומתגאה
יפה יוסף | 23-01-2018 23:36
אז הקב"ה מטמטם אותו.כן חנן בן ארי.הגאווה שנואה על הקב"ה ועונשו של הגאוותן לדבר שטיות גם אם היה חכם בתחילה. שלא יביאנו לידי גאווה. אנשים אומרים הרצאות בלי סוף עד שאין להם מה לאמר כדי להשאר על הבמה ואז השטויות זורמות.תזהרו!
6
שוטה! הרי בני כנען העבדים הפיצו את כל הרשע
שם | 22-03-2019 1:29
כל העבודה זרה וההומוסקסואליות הופצו על ידי העבדים השחורים האלה. אם היו חופשיים מהיסוד, רק היה אפשר לדמיין עד לאן העולם היה מתדרדר.