דעות

לפני שלוחצים להתאחד, צריך בכלל לחשוב האם איחוד כזה מוסיף או גורע. על פניו, נראה שחיבור מלא-מלא של כל מי שמימין לליכוד – יכול רק להזיק ולהבריחו מצביעים

הרב שלמה אבינר, מתייחס לתיקוני ליל שבועות הנערכים בערב החג המכילים הרצאות של חוקרים, מרצים ואומנים, ואומר כי מדובר ב'קלקול ליל שבועות'

בעקבות הכתבה שפורסמה אמש בסרוגים, על דברים שכתב הרב אברהם סתיו על בצלאל סמוטריץ', הבוקר מבקש הרב סתיו להבהיר את משמעות דבריו: "הטור הזה הוא טור הבהרה, אולי אפילו התנצלות"

את יום ירושלים חוגגים אנשים הציונות הדתית, ירושלים ופוליטיקאים, מעבר לכך היום הזה מתקשה להיות חג העממי רחב ידיים שהחברה בכללותה חוגגת אותו, זה קשור גם לפוליטיקה, אבל לא רק

אלה היו יומיים של חג השבועות של שנת 1941 בעיראק. ה'פרהוד' היה טבח אכזרי ביהודים שחזרו מהתפילה או בילו עם משפחותיהם, יומיים שסימנו את סופה של קהילה מפוארת, העתיקה ביותר מחוץ לארץ ישראל בת כ-2,600 שנה

אין עוד כלה כזו כמו ירושלים ביום חגה, כשכל הכלות שבעולם ששים ושמחים איתם, אצלה מונים ובודקים את בעיותיה ואתגריה, את קשייה וחיוורון פניה. תנו לה יום אחד לשמוח ולא להתמקד בבעיות

אם בבחירות הקרובות איננו רוצים לחזור על אותה סיטואציה שבה ליברמן שוב ממלא תפקיד של לשון מאזניים מול נתניהו, צריך לתקן את הקלקול שהוביל לסיטואציה הזו ולהחזיר את בנט הביתה

המחאה נגד מצעד הגאווה אינה שנאה, אלא אדרבה אהבה לאנשים אלה. ונוסף לאהבה, גם רחמנות, למי שאחרים חושבים עבורו. אנו רוצים לחלצם מן המיצר ולתת להם כנפיים להתרומם מן הבוץ כלפי מעלה

התוצאה של אוזלת היד של הציונות הדתית בקליטת עולי ברית המוצעת לשעבר נראית מול עיני כולנו: יהודי ממוצא רוסי הרבה יותר קרוב אל סמיון גרפמן מאשר לזאב אלקין

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצח בבחירות לכנסת ה- 21 לפני קצת יותר מחודש, חבר הכנסת אביגדור ליברמן היה זה שניצח בהן אתמול. שתי מחשבות על מהותו של נצחון

סיפורם של יהודי אתיופיה מזכיר לי מאוד את סיפורם של יהודי אירופה שעלו לארץ ישראל מהשואה האיומה, ולא סיפרו את סיפורם, אולי כי חששו שבסיפורם יוסיפו צער לדורות הבאים

האם איחוד מפלגות הימין שכחו את תפקידה ההיסטורי של הציונות הדתית כמתווכת, מפשרת ומגשרת בין יהודי ודמוקרטי, בין הציבור החרדי לציבור החילוני | טור דעה

בוגר ישיבת תורת החיים, אמיר קרסיק, על פרשת הרב שמואל טל: "לימד אותי שפרשיות עסיסיות צריכות להתברר בבית דין, ולא בממלכת הטוקבקים"

טרגדיה אתם שואלים? מה כבר יכול להיות כל כך דרמטי? אז קחו נשימה ונדבר על זה, יותר נכון אתם תדברו על זה. הרב אבירם חריב בטור על הנושא שהכי קשה להורים לדבר עליו עם בניהם- הזרע

סלחו לי שבעידן שבו מוחקים אדם בהחלקת אצבע ובדגדוג אצבעות על מקלדת, בקשתי לחכות לשמוע דברי בית דין שהוסמך לטפל בעניין. סלחו לי שנקרע לבי ביסורי תופת בין רבי שמואל זה לרבי לשמואל זה ששניהם יקרים לי עד מאוד ומשמשים לי כמורי הוראה ומהם אני מקבל חיות ודרך. סלחו לי. ואל דאגה לכשתצא האמת אקבל אותה גם אם אאלץ לקרוע חולצתי לבכות עד יכלו כל דמעותיי.

קשה להאמין וזה כמעט לא נתפס, אבל מדינת ישראל בחוסר יציבות שלטוני מזהיר יוצאת שוב למערכת בחירות, אבל יש אולי נחמה, כשכמה נעלמים מהבחירות הקודמות מונחים כעת על השולחן- אם נשאר למישהו תיאבון לאכול..

פרשת הרב טל, כמו פרשות אחרות ש-"מטלטלות את המגזר" הן הזדמנות לבחון מספר אמיתות ששוב מרסקות אל קרקע המציאות קהילות שונות. מה היחס לרבנים? האם יש קשר להחמרה בדיני צניעות? ועוד

על רקע פרשת הרב טל, מפרסם הרב יובל שרלו מאמר בו הוא קובע כי עדיין ניתן לתת אמון בלומדי התורה, אם כי ישנו חיוב להיות זהירים

הקצנה דתית לעיתים עשויה להיות ביטוי אובססיבי הגנתי, השייך לתחום הפסיכולוגי נויירוטי של האדם ללא קשר ליראת שמים, ועשוי להיות אבן שואבת לטיפוסי אישיות מסויימים

הרב שלמה אבינר משיב לשאלה האם ישנם כיום תחומי רפואה שדינם ככישוף, ומונה את התחומים האסורים לשימוש על פי ההלכה