אלישי בן יצחק

המתח בין אלו המבקשים לראות בחלום ככלי לגיטימי להכרעה שיפוטית לבין המבקרים את החלום ככלי הכרעה, מונח הרצון לאזן בין הנטייה אל דברי החלומות מאידך לבין הביטול והזלזול בו

ילו תשכיל החברה הישראלית מחד להכיר בערך לימוד התורה, מתנגדי השירות הצבאי לבחורים שתורתם אומנותם מאידך, ישתחררו מכבלי חשיבה גלותיים, וייתנו דעתם שצבא ישראלי אינו מותרות ואינו רשות אלא חובה, נוכל גם נוכל להגיע לפתרון.

פרשת בחוקותי מתארת את תורת הגמול האלוקית. גמול שבא לידי ביטוי בצורה של ברכה וקללה. תורת הגמול מושתת על הברית שכרת האל עם בני ישראל חייב את עם ישראל באימוץ התורה מצוותיה והנהגותיה

בימים של שיסוי חברתי, שנדמה שהקרעים הולכים ומעמיקים, שאין מקום לאיחוי השברים ושהכל תקוע, ימי האבל של ספירת העומר, הם בחינת תמרור המורה לאדם, רצונך להגיע למתן תורה, רצונך להחזיק בתורה, בידע, בחכמה, במעמד, לא תזכה לכך אם לא תדע לכבד את חברך ולתת לו מקום

החברה הישראלית מצויה במשבר חברתי עמוק, יש אשר תולים זהות המשבר במערכת הפוליטית וסמיכותן של מערכות בחירות. ויש אשר תולים זה במעשיו הפרטיים של האדם. לא תמיד מקורו של המשבר ידוע, לא תמיד הצדדים זוכרים כיצד התפתחה השנאה. מה שכן בטוח שהשנאה קיימת

לאור העקרון לפיו תפקידו של האדם הוא לתקן עולם, לעובדה-ולשומרה. העיסוק בסוגייה של קביעת מין היילוד אינה אמורה להוות כלי שיש להתנגד לו ולקבוע באופן קטיגורי שהוא אסור

הדרך בה בוחרים מנהיגי ציבור, למחוק, להחרים או לשלול מנהיגים אחרים אינה יכולה להיות רלוונטית אחרי סגירת הקלפיות. מנהיג ציבור שאינו מסוגל לראות שהעולם הפוליטי אינה משחק בינארי של שחור ולבן, ושפוליטיקה זו אומנות הפשרה ומי שאינו מסוגל לקבל את הרומנטיקה של הפוליטיקה אולי אין הוא ראוי להיות פוליטיקאי ומנהיג ציבור

הנחת היסוד בסיסית מניחה כי אדם שאינו נכון ליטול אחריות על מעשיו, הוא גם לעולם לא יוכל להכיר במעשיו ככאלו שעליו להימנע מהם בעתיד. בהיעדר נטילת אחריות קיימת סבירות שהאדם ישוב על מעשיו פעם נוספת, הוא ישנה את חטאו וימעד פעם נוספת

פרשת ויקהל סוקרת לנו את דרכי המימוש והביצוע. כל סטייה מהעיסוק בנושא המרכזי, טעונה הבהרה, מה טעם הסטייה, ומה חשוב כל כך נחוץ היה לתורה לשלב בתוך הפרויקט של הקמת המשכן, עניין, שלכאורה, נראה כלא קשור.

בהלכות ציבור, ככל שהפעולה המבוקשת יש בה כדי להרחיק את הסכנה ובכוחה להושיע עם רב הרי שיש לאמצה, יש להורות עליה, ולתקן תקנות על כלל הציבור

שומה על המחוקק להמשיך ולבחון את נחיצות והתקבלות החוק גם לאחר חקיקתו, גם לאחר שהבדיקות המקדימות הובילו למסקנה שאכן נורמה זו היא ראויה, טובה ומתיישבת עם ערכיה של החבר

הרמ"א מתייחס לאדם שמסכן את הציבור, מבלי לפרט מהי הגדרה של מסכן את הרבים כמי שרודף. ולכן לשיטתו מותר ואף קיימת חובה למסור ולדווח עליו לרשויות, וזאת כדי להימנע מפגיעה ברבים

השילוב שבין הדין לפשרה הוא האידאל שכל שופט צריך לישא אליו את עיניו, נכון אולי לא כל סכסוך ניתן לסיים בפשרה, אך סכסוכים רבים יכולים להסתיים בפשרה, שתביא את שני הצדדים למקום אחר, אולי לדרך עם אופק ואל עתיד מתוקן או מפוקח יותר

מוסד ההערמה טעון כיון וכיול תמידי, מלאכה זו מוטלת על כל דור ודור ובכל תקופה וזאת בהתאם למאפייניה ובהתאם לאתגרים הניצבים עם השתנות הטבעיים ונסיבות החיים

שאלת הבחירה החופשית והמניע העיקרי לפעולת האדם, ככלי באמצעותו יש לקבוע את אשמתו של האדם. צריכה להיות מאוזנת בין תגמול על מעשי האדם כאשר זו נבעה מהכרה ברורה ורצון מלא של האדם. לבין מצבים שיש בהם כדי להוליד ספק בשאלת כוונתו האמיתית ורצונו

פרשנות היא מלאכה מורכבת, היא מעניקה לפרשן כח רב, עליו להיזהר במלאכתו, עליו להשתדל ככל האפשר ממצב בו הוא מעניק פרשנות קיצונית ורחוקה מהאפשרות ההגיונית המתיישבת עם השכל הישר

יותר מאשר יש לדאוג לבטל את דיני ההתיישנות יש לוודא שהללו אינן משמשות את בית המשפט ככלי להתחמק מבירור של עניינים שכן ניתן לבררם ולהכריעם על אף חלוף הזמן

התנהלותו של יוסף מלמדת עד כמה ניהול משברים אינו יכול לפעול על פי תוכנית סדורה מראש. וניהול משבר צריך להתנהל תוך איזון בין שני פרמטרים חשובים: עוצמת המשבר ורוחב הסיוע שהשלטון מושיט לאזרחים

המציאות של מתורגמנים בבית המשפט אינו דבר זר גם למקורות המשפט העברי. כך למשל מספר לנו התלמוד שבבית דינו של רבא היו דיונים מנוהלים באמצעות מתורגמן. עו"ד אלישי בן יצחק על המליץ בפרשת מקץ