עו"ד על הפרשה • בהר בחוקותי - שים שלום בינינו - סרוגים

עו"ד על הפרשה • בהר בחוקותי – שים שלום בינינו

פרשת בחוקותי מתארת את תורת הגמול האלוקית. גמול שבא לידי ביטוי בצורה של ברכה וקללה. תורת הגמול מושתת על הברית שכרת האל עם בני ישראל חייב את עם ישראל באימוץ התורה מצוותיה והנהגותיה

עו"ד על הפרשה • בהר בחוקותי - שים שלום בינינו
  (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

פרשת בחוקותי מתארת את תורת הגמול האלוקית. גמול שבא לידי ביטוי בצורה של ברכה וקללה. תורת הגמול מושתת על הברית שכרת האל עם בני ישראל חייב את עם ישראל באימוץ התורה מצוותיה והנהגותיה.

עוד באותו נושא

האם פרשת בחוקותי מפלה בין גברים לנשים?


3

וכך פותחת הפרשה: 'אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". את טיבו ומשמעותו של המושג 'תלכו' המובא בפסוק מסביר הרב שמשמון רפאל הירש, הרש"ר הירש באופן הבא: "הלך": לנוע לקראת מטרה; ומכאן הוראה שכיחה של "הליכה": השאיפה לזכות בנכסים ובהנאות, המספקים את רצון האדם. שלמותו המוסרית של הפרט תלויה בטהרת השאיפה הזאת. חוקות ה' הם גבולות שנקבעו בידי ה'; הם הותוו על – פי טבענו המוסרי ובהתאם לייעודנו המוסרי מגמת האדם בתנועתו".

מסביר הרש"ר הירש את השאיפה לפעול בתוך גבולות הגזרה שהאל התווה באמצעות מצוותיו חוקיו, מערכת חוקים אלוקית שבסיסה מבקשת לאשש את נושא דיוננו. והכוונה לדרשתו של הרש"ר הירש המדבר על 'שלמותו המוסרית של הפרט'. ולכן אם "נלך בחוקות ה' ונשמור ונעשה את מצוותיו, כבר עשינו את כל הדרוש מצידנו כדי לבסס את ישענו הפיסי, החברתי והמדיני. כל השאר יבוא מיד ה'. אם נלך בחוקותיו, נהיה טהורים מבחינה מוסרית; אם נלמד את מצוותיו ונעשה להן משמרת, נהיה משכילים ברוחנו, זהירים ומדקדקים במעשינו; ואם נעשה את מצוותיו, נהיה מגשימי הצדק והחסד".

בתוך התיאור של הפרשה בשאלת הטוב המקופל אם עם ישראל אכן יפעל על בסיס העקרונות והחוקים הנדרשים מהם, הרי שההליכה בכל מישור ובכל תחום כפי שהאל ציווה. מובילה להבטחה: "ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד…וחרב לא תעבור בארצכם".

מהמילים 'ונתתי שלום בארץ' דורש המדרש ומשמיענו יסוד חשוב, וכך מובא: "מלמד שהשלום שקול כנגד הכל". והרש"ר הירש ממשיך ומלמדנו: "האושר החברתי של השלום הפנימי. הוא תלוי ברוח שביעת הרצון, באושר הנגרם מאיש לאיש ובשמחת האדם באדם. כל אלה לא יפרחו אלא על אדמת התורה באור ברכת ה'".

'השלום' – עמודו של עולם

מפורסמת היא דרשתו של רבן שמעון בן גמליאל במסכת אבות שמונה את 'השלום' כאחד משלושת עמודי העולם. את משמעות השלום מסביר ר' עובדיה מברטנורא, מגדולי פרשני המשנה, שהסביר את מקומו של השלום "בין המלכויות, ובין אדם לחבירו".

לנוכח חשיבותו הגדולה של ערך 'השלום' והיותו אחד מאדניו של העולם, הרי שגם תחולתה של 'ברכת השלום' אינה מובנת מאליה ועל האדם לפעול כדי להשיגה. כך למשל מבין שלושת הברכות שהכהנים מצווים לברך את עם ישראל הברכה השלישית מוקדשת 'לשלום' – "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". הכמיהה והחתירה אל השלום אינה נחלת הכהן בברכתו, אלא גם האדם העומד בתפילתו, 3 פעמים ביום רגע לפני שהוא מסיים את תפילתו הוא מבקש "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד צדקה ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך, וברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום, וטוב בעינך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברכה שלמה ברוב עוז ושלום".

עוד מצינו במדרש את השלום כעקרון על שחולש על כל הברכות, וכך אנו מוצאים: "גדול שלום שכל הברכות וטובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמין בשלום".

מכאן קצרה הדרך להנהגות שמבקשות לדחות מכל וכל את ערך המחלוקת. כך למשל קובעים לנו חז"ל: "גדול השלום, ושנואה המחלוקת". עוד מוסיף המדרש ומטיל חובה על האדם: "הוי זהיר בשאילת שלום בין אדם לחבירו ואל תבוא לבין המחלוקת ואל תשתדל לראות".

עוד מצינו בחז"ל שכאשר הם מבקשים להעביר לאדם את המסר על חשיבות 'השלום' אנו "מוצאים

יתר על כן חז"ל אינם מסתפקים רק בהוראה עקרונית העוסקת בשבח השלום וגדולתו אלא הם מניחים עקרונות פרקטיים כך למשל אנו מוצאים בדרשה תלמודית אשר משמיעה לנו: "אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר תולה ארץ על בלימה". ורבי שלמה יצחקי, רש"י מלמדינו: "שבע בורות כרויות לרגלי איש שלום, ומכולם ינצל".

הרמב"ם בתשובה שמופנית אליו פוסק: "כך חייבים כל בית ישראל הנקראין בשם יעקב המחזיקים בדת משה רבינו ע"ה להיות כל עדה וקהל מישראל אגודה אחת ולא תהיה ביניהם מחלוקת בשום דבר בעולם. ואתם חכמים ונבונים ויודעים מהו עונש המחלוקת וכמה רעות גורמת"

כאשר מבקש הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראי"ה קוק, לשרטט את הצורה האידאלית של האומה הישראלית הוא כותב: "יותר מכל עם ולשון אין אנחנו יכולים לסבול את הסתירה ואת אי האחדות הנפשיית. סגולת עולמים היא בנו השלום והאיחוד בצורתם האידיאלית. ולכן כל פיזורנו הוא רק עראי, והננו עתידים להתאחד, ולהיות גוי אחד בארץ".

יתרה מזו אחדות ושלום חברתי אינו מבקש לטשטש את כל הגוונים, כך למשל מסביר לנו הרש"ר הירש: "שלום אמיתי איננו רק חוסר הפרעה הדדית-אלא התאמה המונית פנימית. אין הדברים מסודרים זה בצד זה – בשכנות חיצונית גרידא; אלא הדברים מכוונים זה כלפי זה בתיאום אורגני הדדי". מרתקת היא גישתו של הרש"ר הירש אשר לצד הקריאה לשלום, מובאת האפשרות שהצד השני יהיה שונה ממני, ולמרות השוני מגרעותיו של זה הן החוזקות שלי והפוך.

במקום סיכום

בספר תהילים אנו מוצאים כתוב: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך", על משעות של הפסוק עומד המלבי"ם: "מה שנוגע לתועלות הקיבוץ המדיני לטובת אחי ורעי אדברה נא שלום בך, היא תלויה בהשלום הנמצא בך שבזה ימצא מה שהוא מהמועיל להצלחה המדינית".

תקופת בחירות מאופיינת בהבלטת המחלוקת, בהעצמת גובה הלהבות. בכוחה של הפוליטיקה המודרנית להוציא את המפלג, את השונה, את 'אני' אל מול ה'הוא' שנגדי, כעת הוסיפו לכך שאנו מצויים בתקופת בחירות כמעט שנתיים. כחברה עלינו לזכור שערך השלום גדול מכל ערך אחר. ואין בפוליטיקה כדי לחבל בערך המקודש הזה. ואם מניחים את המחלוקות הפוליטיות בצד, הרי שאת אויבינו באירן, למשל כלל אין זה משנה האם מי שיפגע בישראל יהיה שמאלני או ימני, תומך ביבי או מתנגד לו. גורל אחד קושר את עם ישראל, ועמוד אחד תומך ומחזיק את שדרת העם היהודי, השלום. ומקום שהשלום אנו בנמצא על האדם לעשות הכל כדי שהוא יהיה בנמצא.

בל נשכח את המתכון שמציע לנו דוד המלך בספר תהילים לאדם 'שחפץ חיים' לאדם שאוהב את החיים ומבקש לראות טוב, בין ההצעות שמניח דוד הוא מניח את העקרון של "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו".

השאיפה לשלום והחתירה לאחדות צריכה להתחיל בנו וכשזו תתחיל בנו נוכל להתפלל ולבקש, "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

==

אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' בעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
באמת שים שלום בינינו
אבי | 09-05-2021 7:28
נאה ויפה דרשת
2
נאה דרשת
אבי | 09-05-2021 7:30
עם ישראל לא זקוק לאסון כדי להתאחד, אפשר פעם אחת להתאחד גם בלי אסון