מאחורי הקלעים: כל הדילים והמריבות במגזר החרדי
הבחירות לרשויות המקומיות אולי לא יצרו עניין גדול מידי אצל הציבור הכללי, אך במגזר החרדי הרוחות התלהטו ופתחו מחדש את הקלפים בין ש״ס, דגל התורה ואגודת ישראל | הצצה פנים חרדית
הבחירות לרשויות המקומיות אולי לא יצרו עניין גדול מידי אצל הציבור הכללי, אך במגזר החרדי הרוחות התלהטו ופתחו מחדש את הקלפים בין ש״ס, דגל התורה ואגודת ישראל | הצצה פנים חרדית
המחאה האלימה והפראית של מפגיני קפלן, שמקבלת גיבוי מלא מכלי התקשורת ששונאים את נתניהו, התרסקה אל הקלפי. פתאום מתברר שכל מאות האלפים, לא קיימים, או שאין להם השפעה
ללא התנתקות ממרדף האלקטורים של הנשיא האמריקני, ישראל תמשיך להתבסס בבוץ העזתי ולשלם דם נוסף של חיילים ואזרחים בעתיד. נתניהו חייב לקבל את ההחלטה ולאשר את הפעולה ברפיח גם במחיר ביקורת מוושינגטון
הבחירות המקומיות בציבור הדתי לאומי התעוררו רק בשבוע האחרון, וטוב שכך, למדנו שאפשר לעשות רפש, לכלוך, הבטחות, גוזמאות בימים אחדים, עלוני השבת התמלאו בבחירות לשבת אחת בלבד זה בהחלט מספיק לכולם
אחרי השבת השחורה כשהגברים יצאו למילואים, גם הנשים שבבית ניהלו מערכה כמו לביאות. עכשיו הגיע הזמן שהן יהיו לביאות גם במרחבים שמחוץ לבית | טור דעה
מדינת ישראל שבויה בידי חבורה גזענית, קנאית ובורה, רחוקה מתורה, ריקה ממוסר ומיראת אלוהים, אנטי-יהודית, ואלימה. כל עוד החבורה המטורפת הזו יכולה להיות בכנסת, גם כסיף יכול, ועל אחת כמה וכמה
נשיא המדינה, שרים, משפיעים ומי לא בתרבות הישראלית מנסים להתחנן לטוב ליבה של אירופה שתסכים לנו להשתתף בתחרות השירה האנטישמית. צריך לומר לא ולעצור את הטרלול המביך הזה | דעה
העיתונאי ניר דבורי כתב טור דעה ובו הוא טען כי: "ההערכה היא שהפיגוע במעלה אדומים בוצע שנקמה על שיח הר הבית או על עזה". בתגובה הגולשים ברשת תקפו: "תתבייש, דובר החמאס"
בטור מיוחד לסרוגים, ח"כ יוליה מלינובסקי מסבירה מדוע ישראל חייבת לשנות את השפה שהיא משתמשת בה בזירה העולמית: "כשלון הסמנטיקה של ההסברה הישראלית במשך שנים"
עם ישראל נמצא בסכנה ואיום קיומי הגדול ביותר מאז 48 מרחף על מדינת ישראל. הציבור החרדי בישראל נדרש לקחת חלק בהגנת האומה ככל ציבור אחר המרכיב את עם ישראל
מישהו יכול להסביר לי למה כשחיילים כל-כך צמאים למוטיבציה וכוח, המפקד הראשי של הצבא חשוב מאד דווקא לרסן ולהזהיר אותם?
הציבור החרדי יודע להבעיר את השטח ולקבל מה שהוא רוצה, גם בצד השמאלי של המפה יש מי שיודע לעשות בלאגן ולצאת ללא פגע. אנחנו נשארנו חמודים. מתיישבים ביו"ש מקבלים סנקציות, עיקולים ועצירת כספים ואנחנו שותקים. עד מתי?
בין הציונות הדתית לבין הציבור הרחב קיים חייץ, וזאת בשל כך שהורגלנו לדבר על הדור אך הרבה פחות לדבר אליו בשפת האם שלו בגובה העיניים והלב
בג"ץ היה פוסל את החוק, כסיף עצמו היה מקבל עוד כמה נקודות לדרשות האפרטהייד שלו והימין היה מושפל שוב: עופר כסיף לא הודח מהכנסת וזהו דבר טוב שקרה לנו
הצעירים האמריקאים מהשמאל הקיצוני יוצאים כל שבוע עם דלי פלסטין ודגלי להט"ב ותומכים בפעולות טרור כנגד ישראל, איך הגענו למצב הזה?
ההלכה קובעת כי במלחמת מצווה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. אנו נמצאים במאבק על חיינו, וזו "עזרת ישראל מיד צר", המגדירה באופן מוחלט את מצבנו כעזרת ישראל מיד צר. זוהי אפוא חובה הלכתית להתגייס לצבא ולשרת בו, מכוח המצווה והזכות להגן על עם ישראל
הם רוצים שתסתערו, שתלחמו ואם צריך, תשליכו חייכם מנגד, אבל לתת לכם מקום ליד שולחן המטכ"ל? זה לא יקרה. ד"ר גאולה פארן קוראת לצה"ל להפסיק להדיר את הסרוגים
בימים בהם החברה הישראלית אינה יכולה לשאת עוד את אדישותו של המגזר החרדי, לגורל המדינה לגורל ילדנו, רבני וראשי הציונות הדתית, החרדים למדינה ולעולם התורה נדרשים לצאת לאחיהם החרדים בקריאה ברורה
והפער הזה, בין מה שראיתי לבין מה שאני רואה כעת, בין תהום המוות למדשאות החיים המוריקות,הוא מטלטל וקשה, אבל גם נותן תקווה גדולה, ואולי עושה איזה שהוא סדר והבנה במלחמה הזו
הממשלה הגיעה לשבעה באוקטובר עם גרעון עצום באמון בה. האם היא עשתה משהו אחד קונקרטי בארבעת החודשים האחרונים כדי לשקם את האמון הזה שכה נדרש ונחוץ?