פרשת השבוע

פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ היא פרשת השבוע הרביעית בספר ויקרא, היא מתחילה בפרק י"ב, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק נ"ט. בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת תזריע ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מצורע. בשנים מעוברות היא נקראת לבדה

שיעורו של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית ובנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. והפעם: פרשת תזריע – מצורע – חוזרים לעצמנו בארץ ישראל. צפו

הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת שמיני למה אסור להוסיף תורה וקדושה על חשבון תורה ומצוות, ואת הקשר בין מות נדב ואביהוא לדברים

נדב ואביהוא הקריבו לפני ה' "אש זרה", הם רצו להעלות אפילו את הזרות והשפלות למדרגות גבוהות, אך בעולמנו הסדר והדירוג אינם ניתנים לוויתור

פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא. חלקה הראשון עוסק באירועי היום השמיני שאחרי שבעת ימי המילואים, הוא יום חנוכת המשכן ובחטא נדב ואביהוא, בני אהרן. בחלק השני מופיעים דיני מאכלות אסורים ופירוט קצר של דיני טומאה וטהרה

הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת צו ולחג הפסח מדוע היה צריך לזרז את הכוהנים בהקרבת קרבן התמיד, ולמה קרבן פסח הוא דווקא כבש

הנחת היסוד בסיסית מניחה כי אדם שאינו נכון ליטול אחריות על מעשיו, הוא גם לעולם לא יוכל להכיר במעשיו ככאלו שעליו להימנע מהם בעתיד. בהיעדר נטילת אחריות קיימת סבירות שהאדם ישוב על מעשיו פעם נוספת, הוא ישנה את חטאו וימעד פעם נוספת

פרשת ויקרא עוסקת כולה בדיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש. מתוך הפרשיות שעוסקות בקורבנות מסוימים, נלמדים גם דינים כלליים לכל עבודת הקורבנות

הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת ויקרא למה הקב"ה קורא ליהודי גם אם הוא אינו נמצא בדרגה רוחנית גבוהה, ולמה האות א' במילה ויקרא נכתבת בקטן

היום, בעידן של בחירות דמוקרטיות ולא מינויים, יש לתת את הדעת לזכותו של העם לשפוט ולהחליט אם ראוי אותו אדם לכהן בתפקיד ציבורי, ואולי יש מקום להבחין בין נבחר ציבור ובין נושא תפקיד ביצועי

עיקר המסע איננו תלוי בהתקדמות הטכנית, אלא ביכולת שלנו לחוות את התהליך ולנשום אותו. מתוך עמדת החנייה, ניתן להמשיך לנסוע, להמשיך להתקדם

פרשת ויקהל סוקרת לנו את דרכי המימוש והביצוע. כל סטייה מהעיסוק בנושא המרכזי, טעונה הבהרה, מה טעם הסטייה, ומה חשוב כל כך נחוץ היה לתורה לשלב בתוך הפרויקט של הקמת המשכן, עניין, שלכאורה, נראה כלא קשור.

פרשה ויקהל עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה-תצווה

האם אפשר לומר שמשהו שאנו עושים עשרות אלפי פעמים במהלך החיים שלנו, חסר משמעות?! וכאן נכנסת ההלכה ומצילה את הפרטים הקטנים של החיים מן האבדון

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל', פסוק י"א ומסתיימת בפרק ל"ד, פסוק ל"ה. תחילת הפרשה עוסקת במצוות מחצית השקל, ובהוראות נוספות הקשורות למשכן, אך רוב הפרשה עוסקת בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו

איך רגע אחרי מעמד הר סיני המרשים, עם ישראל נופל וחוטא בחטא העגל? צפו ברבנית רחלי פרנקל בסרטון על פרשת כי תשא ופרשת פרה. החיבור בתפיסה יהודית הוא חיבור יומיומי, עקבי, חיבור שיש בו מהתמידין כסדרן

פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"ז, פסוק כ' ומסתיימת בפרק ל', פסוק י'. הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן

הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת תצווה כיצד יש לנהוג מול מחשבות פסולות, איומים ופחד, מהן שתי המידות ולעבודת ה' – וכן לאיזה פרי עם ישראל דומה

בהלכות ציבור, ככל שהפעולה המבוקשת יש בה כדי להרחיק את הסכנה ובכוחה להושיע עם רב הרי שיש לאמצה, יש להורות עליה, ולתקן תקנות על כלל הציבור

בניינו של המקדש לא תלוי ב"סגולות", בכוונות רוחניות או בכל פעולה רוחנית אחרת, הוא תלוי בעיקר בתיקון הלב, בתיקון נדיבות הלב ואחדות ישראל. על כך תם עידן המקדש, ומשם הוא יחל להיבנות בשלישית