פנימיות בקטנה: למה ה' קורא לנו? - סרוגים

פנימיות בקטנה: למה ה' קורא לנו?

הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת ויקרא למה הקב"ה קורא ליהודי גם אם הוא אינו נמצא בדרגה רוחנית גבוהה, ולמה האות א' במילה ויקרא נכתבת בקטן

הרב מיכה בלוך
פנימיות בקטנה: למה ה' קורא לנו?
  אילוסטרציה (שאטרסטוק)

בפרשת השבוע כתוב "ויקרא אל משה וידבר אליו ה'…". בספר תורה כתובה האות א' של "ויקרא" בכתב קטן. רש"י מביא את הגמרא ביומא שהקול (של קריאה) הולך ומגיע לאזניו (של משה) וכל ישראל לא שומעים.

הבית אברהם כותב שכתוב ויקרא בלשון נסתר ולא נאמר מי הקורא, וכי מכאן מרומז על הבת קול היוצאת בכל יום ואומרת שובו בנים שובבים. כל אחד מישראל יכול להתעורר מכוח אותה בת קול.

עוד באותו נושא

פנימיות בקטנה: כך יורד לעולם שפע ממקום המקדש

כמו שאצל משה רבנו רק הוא שמע את "ויקרא אליו ה'" ובני ישראל לא שמעו, כך כל אחד מבני ישראל ה' פונה אליו באופן אישי דרך אותה בת קול בפרטים ובעניינים השייכים אליו. אשרי מי ששומע את הבת קול ועל ידי כך מתעלה ומתקרב יותר לבורא עולם.

גם על השגחה פרטית אנחנו לומדים כאן. הפסוק "ויקרא ה' אל משה.." צמוד לפסוק האחרון ספר שמות "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם". מסביר הדברי ישראל שהמילה ויקרא מחולקת לשניים: החלק הראשון 'ויקר', פרושו מקרה. החלק השני, זה האות א' הכתובה בקטן, שבאה לרמז על בורא עולם שהוא אלופו של עולם.

עוד מסביר הדברי ישראל את סמיכות הפסוק האחרון של שמות עם ויקרא, כי כל מסע שיש ליהודי, גם אם הוא לצורך פרנסה זיווג או רפואה זה לא בדרך 'ויקר' של מקרה – אלא הכל קשור לאלף של ויקרא, לאלופו של העולם, הכל בהשגחה פרטית מה'.

סיבה נוספת שהאות א' של המילה ויקרא נכתבה בקטן, היא בכדי לומר שלא רק הדברים הגדולים הם בהשגחה פרטית, אלא גם הדברים הקטנים מושגחים על ידי בורא עולם.

הקב"ה קורא אפילו למי שרק מתבונן

הנתיבות שלום לומד ממדרש תנחומא שה'ויקרא' הייתה קריאה מה' להרים את משה בחזרה למקומו הנכון, לאחר שבסוף ספר שמות משה חשש להיכנס אל המשכן והיראה שלו הייתה בבחינת לב שבור, כמו שכתוב "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן".

עוד מוסיף הנתיבות שלום כי גם במתן תורה כתוב ויקרא: "ומשה עלה אל האלוקים" ואחר כך "ויקרא אליו ה'". הדבר נועד ללמד אותנו שהקדוש ברוך הוא קורא לאדם ומקרב אותו אליו גם כשהוא בדרגה גבוהה כבמתן תורה וגם שהוא כביכול ברמה נמוכה בבחינת שבורי לב.

כך גם בסנה כתובה המילה ויקרא. "וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלוקים", כאן הדבר נועד ללמדנו שכשהאדם רק מתבונן ושואל 'למה לא יבער הסנה', בהתבוננות הזאת נפשו מתעוררת במשהו והיא תובעת ממנו להתעלות.

לכן ה' קורא ליהודי ומעלה אותו. לא רק אם הוא עובד את ה' בדרגה גבוהה או בדרגה של שבור לב אלא אפילו כשהוא מתחיל להתבונן ולהתקרב הקדוש ברוך מעלהו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
דברי התורה של...
חיים לוין | 19-03-2021 7:42
דברי התורה של הרב מיכה בלוך משמחים ועושים טוב לנשמה.
2
מדרש ה"א" הזעירא
משה אהרון | 20-03-2021 20:42
משה אהרון לפני 2 ימים מדרש ויקרא - הא הזעירא ======================= בסד. אחרי שהוקם המשכן ונמלא בכבוד ה' . והשכינה ריחפה מעליו - מעל נקרא משה להיכנס. מיד התחנן משה וביקש שלא להיכנס ראשונה אמר לו משה לקבה אתה נגלת עלי ראשונה באש שאינה מאכלת דבר ואפילו לא סנה והנה עתה מבקש אתה להתגלות אלי ואל כלל ישראל . באש אחרת שמאכלת בשר ודמים . מיד הפיס דעתו הקבה : וקרא לו בקריאה מסוייגת של א זעירא לאמור : אש האלוהים המסומלת באות א. אש זו תהא לפי שעה זעירא - ובבחינת הוראת שעה. לימים בבית שלישי שייבנה בקרוב . ישוב הקבה לקרוא למשה והפעם בא רבתי . שאז האש תהא אחרת . אך אש של אור לכל העולם משה אהרון
3
הפסוק הראשון של ויקרא - כמוסה של עולם שלם
משה אהרון | 20-03-2021 20:47
חוקת הקורבנות ==================== ויִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: . לא נבנה המשכן ולא ניצטוו בו על הקורבנות בטרם יפנה הקבה אל משה ואל העם להנחילם את עיקר חוקת הקורבנות . אותה הגלומה בפסוק הראשון של תורת הקורבנות שבחומש ויקרא. ודווקא וקודם לכל בפשט שבו על שלושת פניו , המשלימים זה את זה הפן הראשון : קורבן לה' לעולם רק מבהמה ולא חלילה קורבן אדם. הפן השני : גם קורבן בהמה הוא ציווי לשעה [לדורות של חולשה]. לפיכך הדגיש כי הדיבור הוא מאוהל מועד ולעולם של מועד - דהיינו ארעי וקצוב.. והפן השלישי . גם אדם שמקריב בהמה צריך להיות ברור כי הוא מקריב מכם .כלומר מחסיר מכם. נוטל ממשאבכם. שבמקום להאכיל בני אדם רעבים הוא מאכיל אש ומדמה שמאכיל לחם לאלוהים. אלה שלושת פניו של הפסוק הראשון בחומש ויקרא והם אשר מגבשים את עיקר תורת הקורבנות.