איך עלינו לעבוד את ה' ולהיתדבק בו? האם ההתלהבות היא רצויה או עבודת ה' צריכה להיות רק עבודה מחושבת וקרה?
ביום השמיני זכו בני ישראל להשראת השכינה והעם חש התעלות ושמחה "וירא העם וירונו ויפלו על פניהם". בספרא כתוב וייקחו בני אהרן – אף הם בשמחתם כיון שראו אש חדשה, עמדו להוסיף אהבה על אהבה וייקחו – אין קיחה אלא שמחה.
במדרש בויקרא רבה מביאים בשם רבי שמואל בר נחמן שאמר משה לאהרן: אחי, בסיני נאמר לי שאני עתיד לקדש את הבית הזה, ובאדם גדול אני מקדשו, והייתי סבור שמא או בי או בך הבית הזה מתקדש ועכשיו ב' בניך גדולים ממני וממך.
לפי זה נדב ואביהוא גדולים יותר ממשה ואהרן. הגמרא בסנהדרין מספרת שהיו משה ואהרן הולכים תחילה, ונדב ואביהוא הולכים אחריהם, וכל ישראל אחריהם, ונדב ואביהוא אומרים מתי ב' זקנים הללו מתים ואני ואתה ננהיג את הדור.
האמירה הזאת קשה: איך נדב ואביהוא שהיו גדולים יותר ממשה ואהרן דיברו ככה על משה ואהרון? מותם הטראגי של בני אהרון נדב ואביהוא הביא את חז"ל לדון בחטאם.
המדרש בויקרא רבה מביא שרבי מני דשאב ורבי יהושע דסכנין ורבי יוחנן בשם רבי לוי אמרו בשביל ד' דברים מתו בני אהרן על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים, ועל ידי שנכנסו בלא רחיצת ידיים ורגליים, ועל ידי שלא היו להם בנים. אבא חנין מוסיף טעם נוסף שלא היה להם נשים.
הנתיבות שלום שואל למה חז"ל מונים את חטאם והרי החטא כתוב במפורש בתורה "ויקריבו אש זרה אשר לא ציווה אותם"? עונה על כך הנתיבות שלום ואומר כי נדב ואביהוא גדולים ממשה ואהרן וכי דעה זאת גרמה לפגם שלהם, כי אפילו שהמקבל יותר גדול מהמשפיע, המקבל צריך לדעת שהשפע יגיע אליו, רק דרך המשפיע.
השניים חשבו שבגלל שהם גדולים יותר ממשה ואהרן, הם לא צריכים להתקשר אליהם כדי לקבל את השפע, ולכן הם חשבו שמותר להם להורות בפני משה רבם, ככתוב בגמרא ביומא.
לכן נדב ואביהוא גם חשבו מתי ימותו שני הזקנים והם ינהיגו את העם בדרגה גבוהה יותר, כי הייתה חסרה להם ההתקשרות למשפיע שעל ידו נשפע השפע העליון. הם הקריבו אש זרה אשר לא ציווה אותם ה', הם עשו בלי ציוויו של משה שליח ה'.
השפת אמת כותב שעיקר כוח ההתקרבות הוא בכוח הבורא יתברך שקידשנו במצוותיו על ידי התורה. ההעמק דבר כתב והעניין שכבר היה בזמן משה כוחות בישראל כתות בישראל שהיו להוטים אחר אהבת ה', אבל לא על ידי הגבולות שהגבילה התורה. נדב ואביהוא פעלו מתוך רצון להתקרב לה', ומרוב התלהבות הביאו אש מבלי שהצטוו.
הנתיבות שלום כותב שהתורה היא תורת חיים ואין בה סיפורי ממעשיות בעלמא, וכל הדברים הכתובים, יש להם שייכות לכל אחד ואחד. לכן אדם שרוצה להתלהב בעבודת ה' ולהיתדבק בבורא, צריך לדעת שכל תוספת בתורה ובקדושה אסור שתהיה, על חשבון תורה ומצוות, וצריך לבדוק שהתוספת לא תגרום לפגיעה בהלכה אצלו. כך הקדושה תיספג אצלו, והוא יהיה דבק בה', בצורה נכונה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
