הרב איתי אליצור

אם למישהו היה ספק כמה הצעד של שוש נגר היה חיוני והכרחי וחשוב – בא המכתב של שדולת הנשים והבהיר זאת. אם שדולת הנשים נגד, סימן ששוש נגר צודקת

פמיניסטיות יקרות, שכנעתן אותי. לאור כל הפרסומים שלכן וכל הדוגמאות שהבאתן, השתכנעתי לגמרי: כל הגברים הם רוצחים בפונטנציה, מטרידים בפוטנציה, מחפיצים בפוטנציה. לכן צריך לפתור את הבעיה אחת ולתמיד

צודק נפתלי בנט, הגישה המפד"לניקית הישנה לפיה עלינו להיות גמדים קטנים שלא עומדים על שלהם ומפגינים נאמנות לאדון, לא תוביל אותנו לשום מקום. צודק מוטי יוגב, בדיוק מאותן סיבות

אם ביבי ינסה להסביר לכם שהוא מתנהל כפי שהוא מתנהל כי מסוכן להרגיז את הוואקף – אל תאמינו לו. ההתנהלות שלו כאן מוכיחה שהוא זקוק לוואקף

צר לי לבשר לכם, שמאלנים יקרים: אי אפשר להפוך את הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים לסכסוך דתי, פשוט מפני שהסכסוך הזה הוא סכסוך דתי. הוא מעולם לא היה שום דבר אחר

צריך לגלות את הסוד הכמוס: בחיים יש מחיר לכל דבר. כן הוא גם בנידון דידן. אפשר להחליט שחברה מעורבת היא דבר חשוב. החלטנו שחברה מעורבת ושילוב נשים הוא דבר חשוב? בבקשה. רק צריך לדעת שיש לזה מחיר. מחיר כבד. הרס המשפחה והרס הצניעות

לתפקידים חשובים צריך לבחור אנשים שבעינינו, עיני בשר ודם, הם נראים מתאימים. לדעת שאנחנו עלולים להתאכזב כי אין לנו דרך לדעת מראש מי יבחר בעתיד להיות עבריין, ולנקוט באמצעים חמורים כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים. וכן, זה אומר גם שכולנו עברייני מין פוטנציאליים

התגבשה בזמן האחרון קואליציה מוזרה של רבנים, מוסלמים וגורמי ממשלה שונים נגד עלייה להר הבית. מה כה מפחיד אותם, ולמה הם לוחמים נגד היהודים העולים להר ולא למען קדושת ההר?

כמובן שהתשתית התאולוגית מבית המדרש של הרב קוק יסודית וחשובה להבנה והתפיסה של התהליכים ההיסטוריים, מהו עם ישראל ומהי שיבת ציון. אבל מותר מידי פעם לפזול לצדדים אל גדולי ההגות היהודית וגדולי ישראל שהציבו אלטרנטיבה אחרת לשאלת הגאולה והציונות ולבחון אותם שוב לאור ההתרחשויות

בעקבות המאמר על כך שהעלה אפשרות שמדינת ישראל היא טעות היסטורית מזכיר הרב איתי אליצור כי גם הבית הראשון והשני לא האריכו ימים, זה לא אומר שמשה רבנו טעה

אז קיבלנו מתנה ולא ידענו מה לעשות בה. אילו דרשנו אז לבנות את המקדש – יכולנו. אבל לא דרשנו. אז היום אנו נאבקים על הזכות לומר שם שמע ישראל. כעת עלינו לשאול את עצמנו למה עוד אנו מצפים? איך לא נחמיץ עוד הזדמנויות שיפלו עלינו בהפתעה?

ואם יש ילד חובש כיפה סרוגה שמעז לומר את האמת? אוי ואבוי, בושה למגזר. עלולים לחשוב שאנחנו לא נאורים. כל גדולי המגזר מיהרו לסתום לאותו ילד רע את הפה, ולהנצל מעומק הלב. אנחנו? לא נאורים? חס וחלילה

בעקבות מאמרו של הרב איתי אליצור, מגיב בוגר ישיבת הר המור: "לא ראוי, ולא הוגן להגדיר את הרב טאו ודרכו על פי שיעור בודד שניתן בהקשר ספציפי לתלמידיו"

מי שמביט על התהליכים הלאומיים שמתחוללים לפנינו כתהליכים בין-קבוצתיים בין קבוצות אידיאולוגיות אחרות הוא זה המביט בעין הגלות על היגלותה של הגאולה. מי שמוכן להסתכל על יהודים כאל דמות הפריץ התורן הוא הוא המנותק מההוייה הגאולית

מכאן נובעת גם הגישה שלפיה אין לנו שום תפקיד להיאבק לשנות את רוע הגזירה, להציל את הארץ, לגאול את הארץ, לשנות את המדינה. לא. התפקיד היחיד שלנו הוא לשמור על עצמנו ועל הרוח שלנו. לא להשבר, לשבת ולחכות עד יעבוד זעם. עד שיבוא המשיח ויגאלנו

זהו, אז לפחות בימים הראשונים, היחס לפרשה היה יחס מאד ענייני, של טיפול במה שצריך לטפל והפקת לקחים. חבל שבימים האחרונים כבר מתחיל דיון קצת יותר צהוב על למה הרב ההוא לא חשב מראש ולמה המכון ההוא הזמין את המדובר להרצות.

בחשיבה של אליצור ברור כי הנצרות היא כמו עבודת אלילים כנעניים, ולפיכך רבנים שטוענים ששריפת הכנסיות היא נגד התורה הם או שקרנים או בורים וצבועים. האמנם? האם זה אפשרי שרבנים אלה אינם בורים אלא יודעי יותר תורה מאשר אליצור? יתכן כי הם מבינים את התורה בצורה מדויקת יותר ועמוקה ממנו?

חילונים יקרים, תורה שבע"פ אין פירושה שאנחנו עושים מה שבא לנו. ממש לא. תורה שבע"פ היא פירוש לתורה שבכתב, וגם בה יש הרבה הלכות.
ההלכה שצריך לבנות את המקדש ולהוריש את הגוים מהארץ וכו', כתובה גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבע"פ

כל מי שלמד קצת תורה אמור לדעת שאסונות באים בגלל שעם ישראל חוטא ולא חשוב אם מדובר בגילוי עריות או חילול שבת, אז למה כל אמירה ברוח זו מיד מקפיצה את כל מתנצלני המגזר?

בעקבות תרגול קרבן פסח, נחרדו מספר כותבים לפיהם אנחנו חלילה נחזור ונסקול נואפות בכיכר העיר. לרב אליצור יש הפתעה בשבילם: "אני גם בעד סקילת חוטאים"