ל"ג בעומר
שמחה
ש: האם ל"ג בעומר הוא חג?
ת: לא, רק נוהגים קצת שמחה. שו"ע או"ח תצג ב הגה.
כהנים בקבר רשב"י
ש: האם מותר לכהנים להיכנס לקבר רשב"י?
ת: לא. הליכות שלמה שסו (עיין קום התהלך בארץ סי' לו – רשם מ"צ.)
קבר רשב"י
ש: מי שעולה לקבר רשב"י, מה יעשה שם?
ת: תפילה ותשובה.
ח"י רוטל
ש: מה המקור לכך שאם נותנים במירון בל"ג בעומר ח"י רוטל שתיה, זה מביא כל הישועות?
ת: אין מקור. אדמו"ר אחד אמר לתלמידו לתת שתיה לבאים לשם הצמאים, ובזכות החסד הזה, ד' יעזור לו, ככל חסד (רוטל הוא מידת תורכים של 5 ליטר ואין לה קדושה – רשם מ"צ.)
ציון רשב"י
ש: האם עדיף – לעלות לקבר של רשב"י בל"ג בעומר או ללמוד תורה?
ת: ללמוד תורה שהוא חובה ברורה.
ש: אבל האר"י עלה לקברו של רשב"י?
ת: אנו לא האר"י (וכן שמענו בשם הג"ר חיים קנביסקי – רשם מ"צ.)
במקום קבר רשב"י
ש: מי שלא עולה לקבר רשב"י אבל רוצה לעשות משהו לכבוד רשב"י, מה אפשר?
ת: ללמוד שבחי רשב"י. החיד"א במורה באצבע רכג.
נר לכבוד רשב"י
ש: מה עדיף – להדליק נר לכבוד רשב"י או לתת כסף זה לעניים?
ת: צדקה, שזו מצוה ברורה, מה שאין כן הדלקת נר שאין לה מקור ברור (הגר"א לא חיזק מנהג זה להדליק נר נשמה ביום יאהרצייט. שו"ת תשובות והנהגות א תשב – רשם מ"צ.)
קרשים לל"ג בעומר
ש: כשאני אוסף קרשים למדורת ל"ג בעומר, כיצד אדע אם לא שייכים למישהו?
ת: אין לך לקחת אלא מה שאתה בטוח מאה אחוז שהוא הפקר.
ש: אבל אי אפשר להיות בטוח?
ת: אז אסור לקחת.
ספירת העומר בל"ג בעומר
ש: אם בליל ל"ג בעומר אדם אומר "היום ל"ג בעומר", האם מותר להם אח"כ לספור בברכה?
ת: יש אומרים שטוב להיזהר כי ספירת האומר מועיל בכל לשון (לוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי. שו"ת תשובות והנהגות א שיא). יש אומרים, לא יצא, ואפשר לספור עם ברכה (חזו"ע יו"ט רמח). ויש אומרים שבדיעבד יש לספור בלי ברכה או לצאת ע"י אחר (שו"ת משנת יוסף ז צג. וישמע משה ח"א עמ' קסט בשם הגרי"ש אלישיב – רשם מ"צ).
אבל בל"ג בעומר
ש: מה אבל יחגוג בל"ג בעומר?
ת: שום דבר.
תענית חתן
ש: מי שמתחתן בל"ג בעומר, האם מתענה?
ת: יש מחמירים. מג"א תקעד א. יש מקילים א"ר תצג.
רב בספירה
ש: למה מכבדים רב בספירת העומר?
ת: כדי לא לבייש הש"ץ במקרה ששכח יום אחד. דרכי חיים ושלום תרכה.
ש: ומה אם הרב בעצמו שכח?
ת: אין לו להתבייש, קורה ששוכחים, אבל אם מתבייש יכול לספור עם ברכה. וכן תלמיד חכם שהוא שליח ציבור. שבט הלוי ג צו.
תגובות
הדלקת נר נכון שלגר"א אין זו מצווה, אולם רוב ככל הםוסקים האחרים סבורים כי זו מצוה ומותר להדליק (בדרך המותרת, היינו ע"י העברת אש) נר של יארצייט, ומותר אפילו לומר לגוי להדליקו אף בשבת, (אע"פ שאמירה לגוי אסורה) כי יש בזה 'מצווה קצת'.
הדלקת נר יחד עם כל מה שכתבתי למעלה, ברור שמצוות צדקה היא גדולה מאוד, אולם האם באמת ההתלבטות היא בין צדקה לנר? נר נשמה שהוא גדול ומכובד עולה כיום כשני שקלים, בעוד נרון פשוט לשבת (שגןם בו ניתן להדליק לכבוד רשב"י) עולה כעשר אגורות. נדמה לי שאין כאן התלבטות וניתן לקיים את שתי המצוות בשמחה ובהידור רב. הן אינן סותרות אלא משלימות
יש מראי מקומות? בטעמי המנהגים עמ' צג כתוב במפורש שיש קבלה לזקני ארץ ישראל שח"י רוטל משקה לכבוד רשב"י הם סגולה לזחו"ק. רשב"י הוא התחיל בגילוי פנימיות התורה (ואמרו לו מן השמים ש"בהאי חיבורא דילך יפקון ביה מן גלותא ברחמים" (בחיבורך זה יצאו מן הגלות ברחמים)). וכן האר"י ז"ל, המשיך בדרך זו. וכמו שהאר"י ז"ל נהג בל"ג בעומר כך נהגו כל ישראל (גם הספרדים). חוץ מיהדות ליטא שקיבלו מהגר"א שלא לילך לקברי צדיקים כלל, (וגם לא לצדיקים בעצמם) אלא רק מתפללים להקב"ה. וממילא מי שהולך לקברי צדיקים ינהג במנהגו (ומנהג ישראל תורה הוא) עד הסוף (כולל נסיעה למירון בל"ג בעומר), ואם לאו, אל לו לנסוע כלל לכל קבר שהוא.