שו"ת סמס: לחלק ח"י רוטל משקה? אין לזה שום מקור

נתן הורביץ

הרב שלמה אבינר הוא תלמיד חכם עצום ובפרט בדרכיה דרכי נועם הוא הכי טוב הלוואי כל העולם התורה היו ככה נזהרים לקדש את שם התורה .

אליהו

בינה עד הוד התפשטה ופלג אלוהים מלא מיים ביום שיוצא פורים יוצא לג בעומר כי בפורים הדור קבלוה ברצון את התורה שבעל פה והתורה הושלמה בפרדס רק בלג בעומר כשגילה...

בינה עד הוד התפשטה ופלג אלוהים מלא מיים ביום שיוצא פורים יוצא לג בעומר כי בפורים הדור קבלוה ברצון את התורה שבעל פה והתורה הושלמה בפרדס רק בלג בעומר כשגילה רשבי את האידרא ונכנס יין בפורים יצא סוד בלג בעומר ויין הוא בינה והתורה היא בינה שנאמר אני בינה לי גבורה ובפורים שהוא הוד שבהוד עד שם נמשך הגילוי של פורים להשלמת קבלת התורה ברצון בפרדס שהרי משה נאמר לו לך רד כי שיחת עמך וירד מנצח להוד. והשלים רשבי את גילוי התורה וזה עיניין היין להמשיך הארה של פורים עד הוד שבהוד כך שמעתי ממורי הרב יאשיהו פינטו שליטא ליפני שלוש שנים

אחד

בטעמי המנהגים עמ' צג כתוב במפורש שיש קבלה לזקני ארץ ישראל שח"י רוטל משקה לכבוד רשב"י הם סגולה לזחו"ק. רשב"י הוא התחיל בגילוי פנימיות התורה (ואמרו לו מן השמים ש"בהאי חיבורא...

בטעמי המנהגים עמ' צג כתוב במפורש שיש קבלה לזקני ארץ ישראל שח"י רוטל משקה לכבוד רשב"י הם סגולה לזחו"ק. רשב"י הוא התחיל בגילוי פנימיות התורה (ואמרו לו מן השמים ש"בהאי חיבורא דילך יפקון ביה מן גלותא ברחמים" (בחיבורך זה יצאו מן הגלות ברחמים)). וכן האר"י ז"ל, המשיך בדרך זו. וכמו שהאר"י ז"ל נהג בל"ג בעומר כך נהגו כל ישראל (גם הספרדים). חוץ מיהדות ליטא שקיבלו מהגר"א שלא לילך לקברי צדיקים כלל, (וגם לא לצדיקים בעצמם) אלא רק מתפללים להקב"ה. וממילא מי שהולך לקברי צדיקים ינהג במנהגו (ומנהג ישראל תורה הוא) עד הסוף (כולל נסיעה למירון בל"ג בעומר), ואם לאו, אל לו לנסוע כלל לכל קבר שהוא.

יחד עם כל מה שכתבתי למעלה, ברור שמצוות צדקה היא גדולה מאוד, אולם האם באמת ההתלבטות היא בין צדקה לנר? נר נשמה שהוא גדול ומכובד עולה כיום כשני שקלים, בעוד נרון...

יחד עם כל מה שכתבתי למעלה, ברור שמצוות צדקה היא גדולה מאוד, אולם האם באמת ההתלבטות היא בין צדקה לנר? נר נשמה שהוא גדול ומכובד עולה כיום כשני שקלים, בעוד נרון פשוט לשבת (שגןם בו ניתן להדליק לכבוד רשב"י) עולה כעשר אגורות. נדמה לי שאין כאן התלבטות וניתן לקיים את שתי המצוות בשמחה ובהידור רב. הן אינן סותרות אלא משלימות

נכון שלגר"א אין זו מצווה, אולם רוב ככל הםוסקים האחרים סבורים כי זו מצוה ומותר להדליק (בדרך המותרת, היינו ע"י העברת אש) נר של יארצייט, ומותר אפילו לומר לגוי להדליקו...

נכון שלגר"א אין זו מצווה, אולם רוב ככל הםוסקים האחרים סבורים כי זו מצוה ומותר להדליק (בדרך המותרת, היינו ע"י העברת אש) נר של יארצייט, ומותר אפילו לומר לגוי להדליקו אף בשבת, (אע"פ שאמירה לגוי אסורה) כי יש בזה 'מצווה קצת'.