גבעת האולפנה: לא לשבור כלים

* * *

מתיישבי ארץ ישראל בדורנו הם ממשיכי דרכם של אנשי חומה ומגדל. גבולותיה של מדינת ישראל נקבעו על פי מפת ההתיישבות היהודית. עוד דונם ועוד עז, עוד צריף ועוד בית הורישו לנו ארץ יפה לדורות. היו ימים שבהם אנשי חומה ומגדל היו סמל של גבורה, של נחישות ושל תעוזה. משוררי התקומה שרו להם שירים, ועיתונאים בעלי חזון עיטרום בכתרים. לצערי, נשתנו הזמנים, ועגל הזהב זלל ברעבונו חלקות טובות ופוריות של תשתית קיומנו בארץ הזאת.

במשך שנים רבות הוטעו אזרחי ישראל לחשוב כי השלום המיוחל בפתח. אנשי רוח ועט חברו לפוליטיקאים ציניים וסחרו באשליות. רק אם נוותר, הם הטיפו, שכנינו יוותרו על שאיפתם להשמיד את מדינת ישראל. את הלקח למדנו במחיר דמים כבד. אלפי חלוצים נפלאים גורשו מבתיהם, ועם שלם ראה לנגד עיניו חממות פורחות שהופכות לבסיסי שיגור טילים.

* * *

מראות ההרס והחורבן, מטר הטילים והאיומים הניעו את אזרחי ישראל ימינה. אין בעולם חומר יותר חזק מאשר יהודי שהתפכח מחלום. השמאל התפרק מנכסיו ונותרו לו רק כמה מוקדי כוח הבועטים בעוצמה את בעיטות הגסיסה שלהם.

הפרויקט העכשווי של אבירי השלום הנבול הוא המאבק בהתיישבות היהודית בארץ ישראל. למאבק זה חברו כסף זר, ישראלים שליבם רחב לשונאי עמם ופרקליטים שלמדו משפט בינלאומי פומבי ממרצים הנושאים על כתפיהם את ייסורי הפלשתינים, אך שותקים כשבמדינות ערב מתבצע טבח באזרחים.

אין לי טענה נגד בית המשפט העליון, הוא קיבל את העמדה שהציגה לו פרקליטות המדינה. טענתי מופנית כלפי אלה שנרדמו בשמירה על זכויות המתיישבים והתעוררו בשלב מאוחר למדי. כמאמר המשורר, כמה חכמים היו אבותינו בשוכבם לישון בצל שיבת ציון.

* * *

הצלחת מפעל ההתנחלות בארץ ישראל מותנית קודם כל בהסכמה ציבורית רחבה. רבים מאזרחי ישראל אוהבים את המתיישבים החלוצים, ועם זאת אינם מוכנים לקבל פגיעה בבית המשפט העליון. ההיסטוריה היהודית לימדה אותנו מהו המחיר שהעם היהודי שילם על שבירת כללי המשחק. מי שמדבר ברוח החזון של ממלכתיות יהודית בארץ ישראל אינו יכול לפגוע באותה ממלכתיות כשהיא אינה נוחה לו. מה גם שחוק ההסדרה, כפי שהוא מוצע היום, לא יפתור כלל את בעיית גבעת האולפנה.

* * *

יעקב אבינו נחשב לבעל הסיבוכים. כל חייו היו מאבקים מסובכים מרגע לידתו ועד מותו. זהו גורלם של בניו ההולכים בדרכו. את מפעל ההתיישבות אי אפשר לעצור, מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. לעיתים צריך לרדת קמעה כדי לטפס גבוה יותר. ארץ ישראל נקנית בייסורים, והדרך אל גאולת הארץ תתגשם גם אם לפעמים יש בה תקלות ומהמורות.

* * *

כל עוד הסולם מוצב איתן על הקרקע, ראשו יכול להגיע השמיימה. חשוב לכן לאמץ פשרה שתגדיל ותעצים את הבנייה, ובו בזמן תאפשר להגן על כללי המשחק הדמוקרטיים. בל נמהר לשבור את הכלים; עוד נצטרך אותם במעלה ההר.

ד"ר חיים שיין הוא מומחה לפילוסופיה של המשפט ולתורת השפיטה במכללת שערי משפט. המאמר פורסם הבוקר בישראל היום