'תקרית' תורנית הערב בכותל המערבי.
כפי שפרסמנו ב'סרוגים' הערב (ד') התקיימה תפילת יום העצמאות חגיגית בכותל המערבי בהשתתפות כאלפיים מתפללים.
את התפילה ארגנו במשך שנים קהילת 'בית יהודה' בקרית משה, בראשה עומד הרב אורי שרקי, ראש בית המדרש במכון מאיר.
הייחודיות בתפילה החגיגית, שבכל שנה היה נאמר בה הלל שלם עם ברכה, כפי שהסביר הרב: "אמירת ההלל בלילה דווקא, הינה ביטוי לאמונה בגודלה של הגאולה, ראשונה כיציאת מצרים, או אחרונה כבימינו, והיא ביטוי ליחס הרציני כלפי הנהגת ה' בעולמו. (עי' חוברת "ואמונתך בלילות" שכתבתי בעניין חיוב קריאת ההלל בליל יום העצמאות, ובמאמרי בספר הזיכרון "כלביא שכן")".
השנה הגיע הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב שלמה עמאר והשתתף בתפילה החגיגית. אך לאחר תפילת שמונה עשרה, שניות ספורות לפני שהחזן החל בברכת ההלל, פנה הרב עמאר לרב שרקי ואמר לו כי הוא אוסר לברך על ההלל.
"מה שכתבת כאן בחוברת הזו, הוא לא נכון", אמר הרב עמאר, כשהוא מתכוון ל'סדר התפילות ליום העצמאות' שהוציא הרב שרקי.
"אסור לברך על ההלל, ואם יברכו זו ברכה לבטלה" המשיך הרב עמאר, כשהוא לא מאפשר להתחיל את תפילת ההלל. לאחר דין ודברים עם הרב שרקי, הסכימו כי אין לברך בציבור. כדי לא למנוע מחלוקת, ביטל הרב שרקי את דעתו ולא השיב לרב הראשי.
החזן החל את אמירת ההלל, ללא הברכה, מה שהביא להרמת גבה מצד המתפללים שלא הבינו את המהלך, מאחר שהרב שרקי, כאמור מוביל קו הלכתי המחייב אמירת הלל בברכה גם בליל יום העצמאות.
לאחר התפילה, הזמין הרב שרקי את הרב עמאר לדבר לפני הקהל, והרב עמאר פתח בכך שהוא מתנצל על הדברים שאמר כלפי הרב שרקי, אך הם לא נאמרו בצורה אישית, אלא רק בשביל לברר את ההלכה.
הרב עמאר אמר כי "במרוקו ובצפון אפריקה ברכנו על ההלל, אך בארץ ישראל קיבלנו את הוראות מרן, שלא לברך על ההלל ובודאי לאחר שפסק כך הרב עובדיה יוסף".
לאחר עזיבתו של הרב עמאר את רחבת הכותל, אמר הרב שרקי למספר מקורביו, כי לא ענה לרב עמאר בציבור, אך לדעתו, עדין יש לברך על ההלל. את הטיעון של הרב עמאר דחה, בכך שהוא מדבר על הלל בראש חודש ולא על הלל שלם כמו שאומרים ביום העצמאות.
"האם מרן לא בירך על ההלל בחנוכה?" אמר הרב.
לדבריו, בשנה הבאה נמשיך לברך על ההלל כמו שנהגו בכל שנה. "יקח זמן, אבל נצליח לשכנע גם את הרבנים", אמר הרב שרקי.
תגובות
כל הכבוד לרב שרקי זו ענוה במקומה והאמת כל הכבוד לרב עמר שבא לארוע שבמהותו הוא ציוני. לגופם של דברים מרן המחבר לא פסק מעולם שבארץ ישראל לא אומרים הלל עם ברכה בראש חודש. אלא שהמנהג בארץ ישראל לא לומר הלל בראש חודש. המנהג שמדבר עליו מרן הוא המנהג הנהוג בימי הרב יוסף קארו. הרמ"א לא חולק. על דברי רי"ק. לפי ההבנה המוטעית של הרב עמר / הרב עובדיה יוסף גם האשכנזים היוצאים ביד רמ"א אסור להם לקרוא את ההלל בראש חודש. שכן זהו המנהג בארץ ישראל. מן הראוי לציין שדברי הרב עמר / הרב עטבדיה יוסף היו נכונים אולי עד תקופת תלמידי הגר"א. ובראשם הרב ישראל משקלוב שביטל את הההליכה אחרי המחבר בארץ ישראל מכח הקהילה שעלתה מארופה.ומאז פוסקים גם בארץ ישראל שלא כמחבר. ואין הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים. יהודים שבאו מארופה כקהילה אינם שונים מיהודים שבאו ממרוקו כקהילה. זו הבנה שכל בר בי רב דחד יומא יודע! ופלא שרב גדול בישראל כרב עמר טועה בדבר משנה.
אנחנו בארץ ישראל, מה פשר המחלוקת הזאת?
בורים ועמי הארץ רבני הציונות החילונית רפורמית