ביקורת סרטים וסדרות

אוסף הקלישאות והמשחק הלא אמין קובר את הספר רב המכר עליו הסרט מבוסס ואת הסיפור הנוגע שבא לספר, מתוך כבוד לאנשי גרנזי שמעולם לא ידעתי על קיומם והנה עכשיו, לא יצאתי באמצע

אישה שעולמה חרב עליה בנסיבות טרגיות מוצאת את עצמה במלחמה, בה היא צריכה לחיות ולא להשתגע ולהלחם לסובב את גלגלי הצדק כדי לבוא חשבון עם האשמים בפשע המחריד שלקח ממנה את אהוביה

שעתיים וחצי זה אולי קצת יותר מדי בשביל סרט, אבל הזמן הארוך מצדיק את עצמו בויזאוליות המרשימה וחוץ מזה, אם כבר להיות בעולם לגמרי אחר- למה לא להיות בו עוד קצת?

רודנותו של אחד העריצים האכזריים בהיסטוריה מגיעה לקיצה במותו הטראגי, שסוחף את מקורביו ויועציו היתומים למריבת כתר מרובת תככים. זו קומדיה שעושה בדיחה אחת שחורה וחדה מהלא ייאמן שאכן היה

מותחן פשוט ומעט שטחי, אך כייפי ונעים לצפייה ולכבוד יום העצמאות יש כאן קריצת ביקורת לישראל ואפילו מילים בעברית, מחסום ישראלי וחיילי צה"ל

סיפורם המדהים והפחות מסופר של צעירים וצעירות יהודים בברלין, בשנות השואה שבוחרים להישאר בעיר שהוכרזה כ'נקייה מיהודים' ולשרוד בה ולחיות בה, למרות הכל

הסרט ששבר קופות בצרפת מגיע לארץ והוא קסום וצבעוני ומלא רגעים מרגשים ונוגעים ואפילו מצחיקים נורא, שלא מחפים על זוועת המלחמה שממנה יונק הסרט, כמו גיבוריו את רווחיו

ספר ישראלי רב מכר הופך לסרט הוליוודי מצוין ומביא למסך את סיפורו המדהים של יוסי, צעיר ישראלי שיצא לטיול הגדול אחרי הצבא ומצא את עצמו אבוד בתוך ג'ונגל ענק ואינסופי

ל'מוטלים בספק' יש רגעים שיכלו להפוך אותו לסרט מופת וסוחף, אך משהו ברגעים האלה קטוע ולמרות העוצמה שלהם הם מפוזרים ומקשים על ההזדהות שנחוצה לסרט טוב

הפנתר השחור, כמו שאר גיבורי העל הישנים והחדשים, בא מעולם שמחד יש בו ניתוק מוחלט מכל מה שהוא מציאות ומאידך, מצליח לגעת בצופה שנהנה מיכולות הדמיון אך נהנה גם, או שלא, מהחיבור לעולם המוכר בו הוא חי

לא מדובר פה בסרט אנימציה מהז'אנר של סרטי ילדים שהם בעצם למבוגרים, אלא יש כאן סרט ילדים, נקי כמו דבש טהור. בכל זאת, מבוגרים שיתלוו אל ילדיהם הקטנים, ימצאו בסרט הרבה חן וקסם וערימת מסרים חיוביים שאולי מעט מהם יעברו גם לצופה הצעיר והמתוק

גיירמו דל טורו בונה עולם יפה, אפל ופיוטי שבו מתרחשת אגדה קסומה עם טוב ועם רוע. עם חמלה ואכזריות. עם אהבה ועם דם. אך האגדה הזו מוכרת מדי וצפויה מדי ונדמה שאין בה שום חידוש קולנועי אמיתי

לא בטוח ששותפיו של טומי ויזו ליצירת הסרט 'החדר' צחקו כל כך הרבה כשיצרו אותו כפי שצחקו הצופים ב'חי בסרט'. אך הם בטח לא שיערו שהסרט המוזר שהם עושים יהפוך לקאלט ושיום אחד, והנה היום הזה בא, אפילו יעשו עליו סרט

יש דמויות שנדמה שקשה לקפל לתוך סיפור אחד או סרט אחד ויש גם תקופות שלימות כאלה. ובכל זאת ג'ו רייט לוקח כאן גם דמות גדולה וגם ימים שהיו קשים לעולם כולו ויוצר מהן שעה-שעתיים של אפלה ומתח ויופי שבהחלט שווים צפייה

בהתעלם מהמסרים העכשוויים שפתאום דחוף להוליווד לדבר עליהם ובהתעלם מהמעט קיטש, 'העיתון' הוא סרט קלאסי ומרגש עם קונפליקט אמיתי וגיבורה נוגעת ללב

שום דבר לא רגיל בסרט הזה, שום דבר לא צפוי או מובן. מעל הכל מרחפת אימה קלה מפני הזעם הבורות השנאה והגזענות שלהיכן עוד יכולות להגיע. יחד עם זאת, ההומור השנון, הדמויות החדות, והאנושיות הנוגעת, מערבבים את הכל ליצירה חריפה וחד פעמית, כמו וויסקי נורא שמזעזע את הגוף ומעורר את הלב

סרטו הארוך הראשון של עמיחי גרינברג, בוגר בית ספר לקולנוע 'מעלה' מצליח לקחת סיפור שואה כואב וטעון אל המקום האישי, הקטן והרגיש. הוא שואל את גיבורי הסרט וגם אותנו, עד כמה נהיה מוכנים לחשוף ולעמוד מול האמת שלנו

האמן הגדול מכולם, כותרת הסרט לא משאירה מקום לספק בדבר איכות האמנות של ברנום, כוכב הסרט. אך האם יש בה כדי לתת לנו וודאות כעל איכות הסרט עצמו? לא בטוח-בינתיים, בואו ליהנות מקרקס נהדר

קשה לדבר על 'כל הכסף שבעולם', בלי לדבר על קווין ספייסי שהיה אמור לשחק בסרט והודח מתפקידו הראשי ברגע האחרון, בגלל הפרשיות הבעייתיות שנקשרו בו. אז הנה הנחתי את זה כאן בפתיחה כדי שאוכל לדבר על מה שבאמת חשוב- על הסרט עצמו