ביקורת סרטים: 'מוטלים בספק'

לקולנוע הישראלי יש מין נטייה לירוק את המציאות הקשה ישר בפנים. בלי סינון. בלי חמלה. בלי טיוח. מעניין לבדוק אם זו נטייה של היוצרים הקולנועיים בשנים האחרונות או משהו שהיה כאן תמיד.

לעיתים זה עובד, במיוחד כי כצופים ישראליים אנחנו מכירים היטב את המציאות הזו ולכן מאמינים לצעקה. וגם כי זה מטלטל ונוגע ולא מוותר. אך לעיתים הצעקה גוברת על היצירה עצמה, על הסיפור, על העלילה, על המבנה ועל הדמויות. כאילו כל מה שנשאר מהסרט זו הבוטות שעומדת לבדה ואכן מטלטלת, אך היא כבר לא סרט. היא סתם בוטות.