היסטוריה

בימים האדומים אחרי רצח 'יאיר' היה זה יהושע כהן שהתחבא בפרדסי כפר סבא והקים מחדש את לח"י. בהמשך גורש לאריתריאה, חזר לארץ והתנקש ברוזן ברנדוט, וירד ליישב את שדה בוקר

רבקה גרבובסקי שכלה את בעלה חיים ואת בנה מנחם במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בנה כרמי נהרג במלחמת העצמאות, והנכד כרמי שנקרא על שם הדוד נפל במלחמת יום כיפור. סיפור מאבקה של האומה כולה

המטבע, בן כ-1850 שנה, מתאר את מזל סרטן ואת דיוקנה של אלת הירח ומהווה חלק מסדרת מטבעות של גלגל המזלות. זו הפעם הראשונה שמתגלה מטבע כזה בחוף הישראלי

בכ"ה בתמוז תרצ"ח (24.7.38) החליטו חברי הוועד הלאומי מכל המפלגות על הקמת קופה ארצית למימון הגנת היישוב. עפ"י הצעתו של דוד רמז לימים שר התחבורה בממשלה הראשונה, הקופה תקרא "כופר היישוב"

כ-10 ק"מ מדרום לבית שאן, נמצאה חווה חקלאית. במרכז החווה ניצב מבנה דו-קומתי בנוי לבני בוץ, שכונה ע"י המתיישבים "הטירה", החווה הוקפה בחומת לבני בוץ. בכ"א בתמוז תרצ"ז עלתה טירת צבי

בי"ט בתמוז תרמ"ב (6.7.1882) הגיעה ארצה הקבוצה הראשונה של אגודת בי"לו. למחרת בואם הלכו למקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ ומשם יצאו להקים את גדרה

אחרי נפילת גוש עציון נלקחו הלוחמים לשבי בירדן, ביום י"ח בתמוז תש"ח פתח שומר ירדני באש לעבר אוהלי השבויים. חיים שר שהיה באוהל נפגע ונהרג. היום נערכה לו אזכרה על קברו בסמוך לקבוץ רבדים

ביום ט"ו תמוז תש"א החל הטבח. פולני ידוובנה פרצו לבתי שכניהם היהודים וטבחו בהם באכזריות נוראה. הם דחסו 1,600 יהודים לאסם והציתו אותו על יושביו. כל יהודי העיירה נרצחו על ידי פולנים

רפי וקנין היה פעיל בתנועת 'המסגרת' להעלאתם של יהודי מרוקו לארץ. באחת הפעולות הוא נתפס על ידי המשטרה המרוקנית, ועונה באכזריות אך לא נשבר. הוא נפטר מפצעיו בי"ג בתמוז תשכ"א כשהוא אומר "לא סיפרתי להם שום דבר"

"ההחלטה להעלות אותנו לכאן לא הייתה קלה". סיפרו ראשוני מתיישבי סעד הקבוצה הראשונה של בני עקיבא שעלתה בי"ב בתמוז תש"ז (30.6.47) כגרעין ליישב את דרום הארץ

במוצאי שבת אור לי"א בתמוז תש"ח (18.7.48) יצאה טיסה מסדום לתל אביב. בשל תנאי הראות, נחתה הטיסה בחולות שליד פלמחים. בדוואים מהאזור שהגיעו למקום רצחו את הנוסעים

היום לפני עשר שנים, הלך לעולמו ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, שהיה גם מפקד לח"י. ראש המוסד שבתאי שביט הגדיר אותו פעם: "עם כזה עמוד שדרה קצר קשה מאוד לכופף"

בח' בתמוז תרפ"ד עלה לקרקע מצפון לירושלים ישוב בשם הכפר העברי בהרי ירושלים. לאחר מכן שונה שמו לנווה יעקב. הישוב הותקף במלחמת העצמאות, ננטש ונהרס לחלוטין. אחרי מלחמת ששת הימים הוקם מחדש כשכונה בירושלים

בתאריך העברי מציינים היום 46 שנה למבצע אנטבה, אבל קדמו לו שני מבצעי חילוץ הרואיים של יוני נתניהו. הראשון היה במלחמת יום הכיפורים, והשני עוד קודם – כשיצא למבצע ארגז – חטיפת קצינים סוריים לשחרור טייסים שנשבו

בה' בתמוז תש"ח (12.7.48) בשעות הבוקר המוקדמות, החלה לנחות על נגבה הרעשת תותחים ומרגמות. מיד עם סיומה הופיעו שתי טייסות מפציצים מצריים מעל שמי נגבה. הקיבוץ עמד בגבורה

ביום ד' בתמוז תרצ"ח יצא ר'נחום וייספיש להשגיח על שאיבת החלב באזור זיכרון יעקב. בדרכו לפורדייס נרצח ע"י ערבים תושבי הסביבה. באותו היום הועברה גופתו לקבורה בהר הזיתים בירושלים

ביום רביעי ל' בסיוון תשכ"ד (10.6.64) נפתח ברז המים או המגוף המחבר את הצינור אל מפעל ירקון נגב והחלה אספקת המים אל הנגב. בכך נחתמה בנייתו של "המוביל הארצי"

בליל כ"ט בסיוון תשי"ד (54') יצא יצחק ג'יבלי בכוח של צנחנים לפעולת תגמול במשטרת עזון. הוא נפצע קשה וביקש מחבריו שישאירו אותו כדי לא לעכב את הנסיגה. הוא נפל בשבי ועוטר בעיטור העוז

הספרייה הלאומית רכשה עותק של ספר 'משנה תורה' שהודפס בוונציה בשנת 1524. בספר ישנם תיקונים וההגהות רבות בכתב יד, כך שבפועל זוהי העדות הטובה ביותר לנוסח המדויק של "משנה תורה", כפי שהרמב"ם עצמו כתב

ביום כ' בסיוון ד'תתקל"א הוכנסו יהודי בבולאה לבית מלא עצים הקיפו אותו בקוצים ובזמורות והציתו את הבית. 31 יהודי בבלואה עלו למוקד גברים נשים וילדים, כשעל שפתותיהם תפילת עלינו לשבח