היום בהיסטוריה: כופר הישוב – גיוס ההמונים הראשון

בשנות המנדט, הממשלה הבריטית לא הקציבה גרוש להגנת היישוב היהודי מגלי הטרור הערבי שהחלו כמעט מיד לאחר הצהרת בלפור ובאה בגלים עולים ויורדים שהגיעו לשיאם בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (36-39) המכונים ימי "המרד הגדול".

הנהגת היישוב התפרנסה בקושי משארית התרומות לקק"ל שהלכו לרכישת קרקעות ולהקמת יישובים. הגנת היישוב מהטרור הפכה לצורך קיומי. התחושה הייתה של חרב המונחת על צוואר היישוב.

כופר הישוב

בכ"ה בתמוז תרצ"ח (24.7.38) החליטו חברי הוועד הלאומי מכל המפלגות על הקמת קופה ארצית למימון הגנת היישוב. עפ"י הצעתו של דוד רמז לימים שר התחבורה בממשלה הראשונה, הקופה תקרא "כופר היישוב".

סיסמת הקופה כפי שהופיעה על בולי הקופה ששימשו כקבלות הייתה – "כופר היישוב – מגן לכפר ולספר", המבטאת את מטרת גיוס ההון המרוכז בערים לצורכי הקיום הפיזי והכלכלי של הכפרים ויישובי הספר.

המיִסים הוטלו בצורה עקיפה על סחורות מיובאות, על סיגריות, על שמן, על יין, על מכשירי רדיו ועל נסיעות בתחבורה הציבורית. הכספים שנאספו שימשו לצרכים ביטחוניים כגון: הכשרת לוחמים ויחידות לוחמה חדשות, הקמת גדרות וביצורים ליישובים, סלילת צירי ביטחון, הקמת יישובי "חומה ומגדל".

קבלות על ההיטלים, ניתנו בבולים שהודבקו או כתווים שקיבל העוסק בפנקסים כמו "תו הנפט", או ה"תו למתפלל" תמורת עליות לתורה בבתי הכנסת בשבתות וחגים. בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה הוטלו מִיסים ישירים על היישוב היהודי, שנקראו "מס חירום" ו"מגבית ההתגייסות וההצלה".

מטרתן של המגביות הללו הייתה לתמוך בחיילים יהודיים, ששירתו בצבא הבריטי ולסייע לניצולי שואה. ובמלחמת העצמאות שימשו התרומות למאמץ המלחמתי. כופר היישוב בוטל עם הקמת המדינה.

כיכר העצמאות ברמת גן נקראה בעבר "כיכר כופר היישוב" מפני שמשרדי הגביה ישבו באחד מבתי הכיכר. פרוייקט "כופר נפש" היה אחד הגילויים המרגשים להתנדבות היישוב היהודי לשלם מס מרצון.

==

נהנים מהפינה?

הזמינו הרצאה למשפחה לקהילה ולחברים לעבודה

יאיר קליין 058-5479943