היום בהיסטוריה: 75 שנה להקמת קיבוץ סעד

"ההחלטה להעלות אותנו לכאן לא הייתה קלה". סיפרו ראשוני מתיישבי סעד הקבוצה הראשונה של בני עקיבא שעלתה בי"ב בתמוז תש"ז (30.6.47) כגרעין ליישב את דרום הארץ.

"על פי חוקי הספר הלבן, סעד היה בשטח בו אסור היה ליהודים להתיישב, גם אם האדמות נרכשו בידי קק"ל. אבל בימי המנדט החוק העות'מני הקובע שאם הוקם מבנה שעליו גג אין להורס, ואם גודר שטח אדמה אין להפקיעו, משום כך עלינו טבעי היה שנעלה בלילה.

נסענו עם חשיכה ירח כמעט מלא בשמים, נסענו עד שהשיירה נעצרה, כאן. הנשימה נעצרה זהו חלום של שבע שנים מתממש תוך לילה הוקמו שלושה צריפים, נמתחה גדר מסביב לנקודה וכשעלה השחר כבר היה יישוב. טנדר בריטי הופיע ראו גדר ראו גגות ולא נותר להם אלא להוסיף שם חדש למפה."

הנפת הדגל ביום הקמת הקיבוץ

ההכנות לעליה לקרקע נמשכו שבע שנים בתחילה התארגנו כגרעין הכשרה בשם "עלומים" בנתניה ובהרצליה ועלו להתיישב דרומית לבאר שבע, אך התברר כי המקום אינו ראוי להתיישבות וחזרו להרצליה. עברו מספר שנים נוספות ונמצא המקום סמוך לבארות יצחק ולרצועת עזה. תאריך העלייה לקרקע לא היה מקרי היה זה במלאות שנה, על פי התאריך הלועזי, "לשבת השחורה".

את שמחת ההתיישבות וחדות היצירה על אף הקשיים הנלווים להקמת יישוב, ניתוק מהמשפחות ללא חשמל וללא מים, החליפה מהר מאוד מלחמת העצמאות שפרצה חצי שנה לאחר מכן.

כשפלש הצבא המצרי למדינה הקטנה עמד סעד כאבן נגף בפניו. ימים רבים הותקף הקיבוץ בן השנה ביומן הקיבוץ נכתב "כי שני סעד הוקמו באותם הימים סעד עילית שבו הכל היה הרוס ושבור. וסעד תחתית שם למטה בבונקרים התנהלו החיים. לשם הועברו המאפייה, הספריה, ארון קודש. הכול מוגן מפני האויב וכך בעזרת ה' לא יוכלו לנו".

שומר בתפילה

חברי הקיבוץ שותפים היו לקרבות ומספרים כי הצליחו להפיל את אחד ממטוסי האויב המצרי. לאחר המלחמה פונה הקיבוץ קילומטר מזרחה והוא נכלל במועצה האזורית שדות נגב.

בתחילה חשבו חברי הגרעין לקרוא לקיבוץ כשם הגרעין 'עלומים', אולם בהחלטת המוסדות המיישבים שונה השם ל"סעד" – שם המסמל את העזרה של היישוב לנגב.

סמוך לקיבוץ בבניין שהוקם כמבצר להגנה נמצא מוזיאון 'מעוז מול עזה' המספר את תולדות ההתיישבות הדתית באזור.