"חג הגאולה" המפורסם של חב"ד ידוע כיט' כסלו, יום שחרורו של רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא הרוסי, מה שהפך לראש השנה לחסידות. אך ישנם עוד שני ימי גאולה חגיגיים, בהם חסידי חב"ד מתוועדים במשך יומיים, מקבלים החלטות טובות ואף לא אומרים תחנון.

י"ב וי"ג בתמוז הם ימי "חג הגאולה" שבו שוחרר ממאסר רבי יוסף יצחק שניאורסון (הרי"צ), הרבי השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד.

הרבי נאסר בכלא הסובייטי בעוון הפצת יהדות שהייתה אסורה באותה תקופה תחת השלטון הקומוניסטי. לאחר שעלתה המפלגה הקומוניסטית לשלטון ברוסיה בשנת 1917, היא חרטה על דגלה מלחמה קנאית בדת.

השלטון סגר מוסדות דת, אסר על כל פעילות דתית מאורגנת, ואנשי דת נאסרו ונשלחו לגלות.

הרבי הקים רשת מחתרתית של שלוחים חסידים, שהתפזרו על פני כל המדינה כדי לשמר את הגחלת היהודית. הם פתחו בתי כנסת, תלמודי תורה, מקוואות, ודאגו לשחיטה כשרה, ברית מילה ואספקת ספרות יהודית ותשמישי קדושה לכל דורש.

הפעילות הייתה כרוכה בסיכון חייהם; שלוחי הרבי נעצרו, נאסרו, הוגלו ואף נורו למוות. הממשלה הסובייטית הכירה את רבי יוסף יצחק שניאורסון היטב. מי שהוכר כ"שניאורסוני" היה יכול להיות מוצא להורג ללא משפט.

הפצת יהדות בחב"ד (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)

ב-1927 נעצר הרי"צ על ידי סוכני המשטרה החשאית הרוסית. הוא הוכה ונחקר על פעילותו החתרנית להפצת היהדות, אך רוחו נותרה איתנה. גזר הדין הראשוני היה גזר דין מוות, אך הוא הוחלף בשלוש שנות גלות.

גם בתחנת הרכבת, בדרכו למאסר בגלות, נשא הרבי דברים בפני הקהל שבא להיפרד ממנו: "ידעו נא כל העמים, כי לא מרצוננו הלכנו לגלות. רק גופותינו נמסרו לגלות, אך לא נשמותינו"…

מסופר כי באחת החקירות, החוקר נופף לעברו באקדחו בזלזול ואמר: "הצעצוע הקטן הזה גרם להרבה אנשים לפתוח את פיהם". הרבי ענה לו בתגובה: "צעצוע שכזה יכול להפחיד רק אדם שיש לו עולם אחד ואלוקים רבים. אך לי יש אלוקים אחד ושני עולמות. לא תצליח להפחידני באיומי אקדח".

ביב' תמוז, תשעה ימים בלבד לאחר אותה נסיעה, התקבלה הבשורה כי הרבי משוחרר. למחרת, יג' תמוז, שוחרר מהכלא והתאריך הפך ליום חג בחסידות חב"ד.

"השחרור מן הכלא לא היה ניצחון אישי שלי", כתב הרבי כעבור שנה. "אלא ניצחון עבור כל יהודי, היה זה ניצחונה של היהדות".