היום בהיסטוריה: פטירת יהושע כהן, שומר הגחלת של לח"י

מספר ימים לפני תשעה באב בשנת תשמ"ו (86) נכנס צבי צמרת לחדרו ופתח את המכתב שהשאיר לו חברו הטוב יהושע כהן חצי שנה קודם לכן. במכתב סיפר יהושע על האירוע המכונן שעיצב את חייו, ההליכה עם אבא שלו לבית הכנסת בליל תשעה באב לקריאת מגילת איכה ואמירת קינות. הרגשת החורבן במלוא עוזה הביאה אותו להכרת החירות המחולטת שעם ישראל זקוק לה.

יהושע כהן נולד בכפר סבא ליעקב ובלומה כהן, משפחה דתית וציונית מאוד.

הוא התגלה כמנהיג מגיל צעיר מאוד, בגיל 14-13 הצטרף לאצ"ל ונשא נשק והיה בין הפעילים ביותר בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (36-39) כשבאצ"ל החליטו לשבור את ההבלגה.

כשחל הפילוג באצ"ל הלך עם "יאיר" שטרן ללח"י. יהושע השתתף במספר פעולות של הלח"י עוד בטרם הירצחו של יאיר. באחת הפעולות לא הסכים להפעיל מטען, מכיוון שבסמוך למטען עמדו יהודים למרות שיכול היה להרוג קצינים בריטים גבוהים.

לאחר שיאיר נרצח המחתרת כמעט חוסלה, יהושע נשאר כמעט יחיד בחוץ מבוקש ע"י הבריטים כשהוא מתחבא בפרדסי כפא סבא.

הבריטים פרסמו את תמונתו כמבוקש ונקבו סכום של אלף לירות א"י מעל ראשו. הוא החזיק את הגחלת של המחתרת עד ששמיר ברח מהמעצר והצטרף אליו ויחד הם בנו את לח"י מחדש.

יהושע כהן מימין במודעת המבוקשים של הבריטים

הוא הספיק לפקד על מספר פעולות ביניהן חיסול תומאס וילקין. לבסוף הוא נתפס וגורש לאריתריאה וחזר לארץ רק לאחר קום המדינה. הוא היה זה שחיסל את הרוזן ברנדוט כשהגיע לארץ והציע עוד תוכנית לסיום "הסכסוך", בה ירושלים תהיה בינלאומית.

דרומה לנגב

יהושע כהן השתחרר מהצבא בדרגת קצין ועם משפחתו ירדו ליישב את הנגב, והיו למשפחה הראשונה שהקימו את שדה בוקר.

בן גוריון הצטרף לחבורה ויהושע ונחמה הציעו את עזרתם לזוג בן גוריון ומכאן נוצרה ידידות מופלאה ועמוקה לאורך שנים.

לאחר מלחמת ששת הימים דחף את ילדי כפר עציון להקים בית ספר שדה במקום. הוא טען כי את המורשת של המקום ובכלל יכולים להעביר רק דרך הרגליים.

הוא היה איש חינוך ורוח לצד היותו איש מעשה ופעולה. הוא החל להטמיע את זכרון השואה והיה בין הראשונים לתת דגש על גבורת החיים בתוך התופת. תודעה היסטורית עמוקה ליוותה אותו מיציאת מצרים, לוחמי מצדה, לוחמי תל-חי, לוחמי מרד גטו ורשה המחתרות וחיילי צה"ל.

היו לו שתי תמונות בחדר – אחת של סר אלן קניגהם הנציב העליון הבריטי האחרון ואחת של אדריינוס קיסר. בכל בוקר סיפר לתמונה ואמר תראו "איפה אנחנו ואיפה אתם". מבחינתו רוח לוחמי בר כוכבא לא נגדעה אלא עברה הלאה ללוחמים הבאים שהביאו לתקומה המדינה בשלישית.

יהושע כהו נפטר בג' אב תשמ"ו (8.8.86) מספר ימים לפני תשעה באב, האירוע שעיצב את חייו ודרכו.