היום בהיסטוריה: יצחק ג'יבלי נופל בשבי הירדני

"חטפתי כדור והבנתי שאין לי סיכוי לחזור, אז נפרדתי. ביקשתי שישאירו אותי בשטח, שייקחו ממני את הנשק, ושיחזירו לארול את השעון שלקחתי בהשאלה, ראיתי שלוקח להם המון זמן להגיע אליי, איזה שעה וחצי, והתחלתי לשיר את 'שאון התותחנים נדם'".

כך סיפר יצחק ג'יבלי מלוחמי היחידה האגדית 101 ולימים ממקימי סיירת מטכ"ל על אותו הלילה ליל כ"ט בסיוון תשי"ד (29-30.6.54) בו המתין לכוח הירדני שייקח אותו בשבי.

בסיום מלחמת העצמאות חוליות פאדיון חדרו לאזורי הספר כשמטרתם לפגוע בנפש וברכוש. התגובות לחדירות היו רפות ולרוב נכשלו, במספר מקרים פצועים הושארו מאחור ובחלקם לא ידוע מה עלה בגורלם. אך לא יחידה 101 את זה באו לשנות לא חוזרים אם לא מבצעים ופצועים לא מפקירים.

בלילה שבין כ"ה לכ"ו בסיוון תשי"ד (26-27.6) הגיעו מסתננים מירדן לרעננה ורצחו את מאיר ריינר. בתגובה לרצח הוטל על לוחמי גדוד 890 שאליו התמזגה היחידה האגדית לבצע פשיטה על מחנה עזון הסמוך לרמאללה. לביצוע הפעולה נבחרו שבעה מפקדים וחיילים. אהרון דוידי, מאיר הר ציון, יצחק ג'יבלי, וארבעה לוחמים נוספים.

המשימה בוצעה בהצלחה. אך במהלך הנסיגה נפתחה עליהם אש וג'יבלי נפצע. הר ציון ויורם נהרי סחבו את ג'יבלי אך הנסיגה מתעכבת והאוייב מתחיל לסגור על הלוחמים עד אור הבוקר נשארו שעתיים.

גיבלי ושאר הלוחמים הבינו כי הפעם עליהם להשאיר את הפצוע בשטח. גי'בלי ביקש רימון ושייקחו את הנשק שלו. ג'יבלי המתין לירדנים כשעתיים וחצי וכשחשש למות מאובדן דם זימר:

שְׂדֵה הַקֶּטֶל נִתְיַתַּם/בַּשָּׂדֶה חַיָּל בּוֹדֵד יָשׂוּחַ/יְזַמֵּר עִם עֲנָנִים בָּרוּחַ

ג'יבלי נפל בשבי הירדני עונה קשות אך לא הסגיר דבר.

חבריו אומנם בשטח אותו השאירו אך לרגע לא שכחו. ויצאו לשלושה מבצעים לשחרור ג'יבלי למבצעים קראו גי"ל "ג'יבלי יצחק לחופש". המטרה בכל המבצעים לחטוף קצינים ירדניים ותמורתם לשחרר את ג'יבלי. בתחילה סרבו הירדנים לעסקאות ורק כעבוד ארבעה חודשים וחמישה שבויים הסכימו לעסקה וג'יבלי שוחרר. על החלטתו ליפול בידי האוייב ולא להכביד על החברים עוטר ג'יבלי בעיטור העוז.

על החלטתו יאמר לימים ג'בלי "חשבתי על החברים שלי על המדינה שלי הבנתי שבגללי הם עלולים להרצח, חשבתי עליהם אהבתי אותם"

אוֹר הַיּוֹם זָרַח מֵעַל

אֶל בֵּיתוֹ חָזַר חַיָּל