ערב יום הזיכרון תשפ"ד משתפת אשת התקשורת סיוון רהב מאיר בפנייה מרגשת שקיבלה מבת שכולה ומסכמת: "אני מפרסמת את זה עכשיו כי נדמה לי שכבר התחלנו לשכוח את עוצמת הרוע השטני של אויבנו, נדמה לי שביום הזיכרון צריך קודם כל פשוט לזכור".

בפוסט מרגש ששיתפה ברשתות החברתיות שלה, שיתפה סיוון בסיפורו המרגש של משה בן פורת שנרצח באופקים במהלך מתקפת השביעי באוקטובר, לאחר שהגיע במיוחד מטבריה כדי להיות סנדק בברית של נכדו, והעלתה את הפנייה שקיבלה מביתו ברכה סרגון: "הוא הגיע מביתו שבטבריה אלינו לאופקים בשמחת תורה ילדתי תאומים בן ובת, אבא הגיע כדי להיות סנדק בברית המילה של הבן הראשון שלנו. בבוקר שמחת תורה הוא התעטף בבית בטלית כדי ללכת לבית הכנסת. הוא פתח את הדלת ותוך שניות מחבלים רצחו אותו בפתח הבית. אז חשבנו להנציח אותו בספר תורה."

סיוון מביעה בפוסט ארוך ומשתפך את הזעזוע שקיבלה למשמע הסיפור וכותבת: "עצרתי לרגע. במדינה שבה אני חיה בעם שבו אני חיה, יצא סבא להיות סנדק בברית מילה של נכדו, נרצח בפתח הבית, ואפילו לא שמעתי על זה?"

רהב מאיר מנמקת את החלטתה לשתף את הסיפור הזה דווקא עכשיו: "למה לפרסם את הסיפור הזה דווקא עכשיו? ראשית, כי נדמה לי שהתחלנו לשכוח את עוצמת הרוע השטני של אויבינו (העולם, כולל ידידות שלנו, בוודאי התחילו לשכוח). נדמה לי שביום הזיכרון צריך קודם כל פשוט לזכור. "זכור את אשר עשה לך עמלק".

"שנית, כדי לחפש בימים אלה את השמות האלמוניים יותר, את המשפחות שמקבלות פחות הכרה. שלישית, בגלל המסר שהבת ברכה ביקשה ממני להעביר על כיבוד הורים. והכי חשוב הסיפור המשפחתי הזה אינו רק אישי אלא סימלי שעות אחרי שהסבא נרצח, הנכד נכנס בבריתו של אברהם אבינו. ובברית מילה הרי מכריזים, פעמיים: בדמייך חיי, בדמייך חיי".