בשורה לנושים: הבעלים יהיו אחראים על חובות החברה

תקדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנושא חדלות פירעון קובע כי על הבעלים שלא פתחו בהליך חדלות פירעון בזמן תוטל האחריות באופן אישי.

בעבר היה קשה לחייב אישית את הבעלים של החברה שהיה מוגן תחת המטריה של החברה. האחריות של הבעלים היתה רק כשהוכח שהוא רימא או שלקח נכסים של החברה שלא כדין, ועל כן כדי לעשות "הרמת מסך" בין החברה לבעלים ולחשוף אותם לנושים היה צורך להוכיח עוולה או עבירה פלילית.

המשפט הנידון נסב על חברה שפעילותה נסגרה אך הבעלים לא הודיע על חדלות פירעון והזניח את החובות. בית המשפט פסק באופן תקדימי כי הנושים יוכלו לבקש את כספם באופן אישי מהבעלים כיון שהוא לא הודיע בזמן על חדלות פרעון ולא פעל להקטנת הנזק. בפעם הראשונה נפסק שדירקטור חייב לצמצם את היקף חדלות הפרעון של חברה, להקטין אותה ושתהיה יותר גביה לנושים. במקרה הזה עקב השתהות של שלוש שנים בהגשת בקשת חדלות פרעון לחברה נוצרה אגרה של חוב רשם החברות ועל כך הוא חויב באופן אישי. בית המשפט חייב את הבעלים בתשלומי אגרה שוטפים מ-2019.

אם לא בעלי החברה לא יודעיו על חדלות פירעון בזמן תהיה הרמת מסך מובנת

עורך הדין, הנאמן של החרה בפירוק, שלי נחום, ממשרד עורכי הדין נחום, גולדמן כהן ושות' מציין כי "סעיף 288 בחוק חדלות פירעון שהחליף את פקודת החברות ופקודת פשיטת רגל קובע שבקריטריונים מסויימים לא יוכל בעל החברה להסתתר תחת החברה והנושים יוכלו לתבוע אותו באופו אישי. התקדים פה הוא כי סעיף זה לא נפסק הלכה למעשה מעולם עד למשפט זה". מטרתו של הסעיף היא ליצור תמריץ לדירקטור או למנכ"ל לפנות מיד לבית המשפט כאשר התאגיד נקלע למצב של חדלות פירעון, כדי להסיר מעליו את החשיפה לאחריות אשית בגין נזקים שיגרמו לנושי התאגיד מאותו מועד ואילך.

הדירקטור והבעלים חייבים להתחיל הליך של חדלות פירעון כשיש לחברה חובות של מליון ש"ח בבנק שברור להם שאין באפשרותם לכסות אותם, עליהם להתחיל בהליך של פריסת החובות או להתחיל בניהול משא ומתן עם הנושים של החברה, אם לא יעשו זאת הם חשופים ל"הרמת מסך" מובנת.